מגרפה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מַגְרֵפָה א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מגרפה
הגייה* magrefa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ג־ר־ף
דרך תצורה משקל מַקְטֵלָה
נטיות ר׳ מַגְרֵפוֹת
מימין מגרפת עלים (משמאל מטאטא)
מגרפה
  1. כלי בעל ידית אחיזה ובעל להב, ששימושו העיקרי הוא לגריפת חומר דהיינו, לאיסוף חומר. דמוי מעדר, בתקופת לשון חז"ל הלהב היה דומה לזה של מעדר או מרית. כיום מקובל להב משונן. ניתן להשתמש במגרפות גם לפירור רגבי אדמה וליישור קרקע.
    • מַגְרֵפָה, לִגְרֹף בָּהּ אֶת הַגְּרוֹגָרוֹת.“ (משנה, מסכת שבתפרק יז, משנה ב)
    • ”רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כֻּלָּן טְהוֹרִין, חוּץ מִן הַסַּל וְהַמַּגְרֵפָה וְהַמְּרִיצָה הַמְיֻחָדִין לַקְּבָרוֹת.“ (משנה, מסכת שקליםפרק י, משנה ב)
    • ”יַד מַגְרֵפָה שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שִׁבְעָה; בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, שְׁמוֹנָה.“ (משנה, מסכת כליםפרק כח, משנה ט)
    • ”בַּמֶּה הֲרָגוֹ, רַבִּי אֶבְיָתָר אָמַר הִכָּהוּ בְּאֶגְרוֹף, וְיֵשׁ אוֹמְרִים מַגְרֵפָה שֶׁל טִיט נָטַל וְהוֹצִיא אֶת מֹחוֹ.“ (שמות רבה, פרשה א, סימן כט)
    • מנהל שולחן ההימורים אסף את המטבעות והקלפים בעזרת מגרפת פלסטיק.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגרפות

מַגְרֵפָה ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מגרפה
הגייה* magrefa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ג־ר־ף
דרך תצורה משקל מַקְטֵלָה
נטיות ר׳ מַגְרֵפוֹת
  1. לשון חז"ל כלי נגינה מכלי הנשיפה שהיו במקדש, אולי דומה לעוגב.
    • ”מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַמַּגְרֵפָה; [...] מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הֶחָלִיל; מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַצִּלְצָל.“ (משנה, מסכת תמידפרק ג, משנה ח)

מֶגְרָפָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מגרפה
הגייה* Megrafa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ג־ר־ף
דרך תצורה משקל מֶקְטָלָה
נטיות נ"י: מֶגְרֶפֶת-, ר': מֶגְרָפוֹת, נ"ר: מֶגְרְפוֹת-
  1. לשון המקרא רֶגֶב אֲדָמָה.
    • ”עָבְשׁ֣וּ פְרֻד֗וֹת תַּ֚חַת מֶגְרְפֹ֣תֵיהֶ֔ם נָשַׁ֙מּוּ֙ אֹֽצָר֔וֹת נֶהֶרְס֖וּ מַמְּגֻר֑וֹת כִּ֥י הֹבִ֖ישׁ דָּגָֽן“ (יואל א, פסוק יז)
    • "לֹא רְסִיסֵי זֵעָתִי אֶת-מֶגְרְפוֹת אַדְמַתְכֶן הַשְּׁחֹרָה הִרְטִיבוּ/ אַף לֹא תְפִלָּתִי הוֹרִידָה אֶת-מְטַר הַשָּׁמַיִם עַל-נִירְכֶן..." "בַּשָּׂדֶה" , חיים נחמן ביאליק.

גזרון[עריכה]

  1. על פי המתרחש בפסוק מספר זכריה ”וְכֵן תִּהְיֶה מַגֵּפַת הַסּוּס, הַפֶּרֶד הַגָּמָל וְהַחֲמוֹר, וְכָל-הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּמַּחֲנוֹת הָהֵמָּה־כַּמַּגֵּפָה, הַזֹּאת“ (זכריה יד, פסוק טו). יש מי שמציע לתקן הפסוק: ”עָבְשׁ֣וּ פְרֻד֗וֹת תַּ֚חַת מֶגְרְפֹ֣תֵיהֶ֔ם נָשַׁ֙מּוּ֙ אֹֽצָר֔וֹת נֶהֶרְס֖וּ מַמְּגֻר֑וֹת כִּ֥י הֹבִ֖ישׁ דָּגָֽן“ (יואל א, פסוק יז) ובמקום זאת : ”עָבְשׁ֣וּ פְרד֗וֹת תַּ֚חַת מגפתם נָשַׁ֙מּוּ֙ אֹֽצָר֔וֹת נֶהֶרְס֖וּ מַמְּגֻר֑וֹת כִּ֥י הֹבִ֖ישׁ דָּגָֽן“ (יואל א, פסוק יז)

ראו גם[עריכה]

  • פרד (גרגיר או זרע)