פשטידה
מראה
פַּשְׁטִידָה
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פשטידה |
הגייה* | pashtida |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ פַּשְׁטִידוֹת |
- לשון ימי הביניים מאפה של שני דפי בצק עם מלוי בשר.
- "ועופות ובשר שנמלחו והודחו ושהו כשיעור מליחה ועשו מהן מלייתות שקורין פשטידא בלע"ז" (ראב"ן פסחים, ד"ה אמר רבא)
- "יש שכתבו שבמקצת מקומות נהגו לאכול מוליתא שקורין פשטידא בליל שבת זכר למן שהיה מכוסה למעלה ולמטה" (שולחן ערוך עם חידושי הרמ"א, אורח חיים, הלכות שבת, סימן רמב)
- כל מאפה, בדרך כלל בתבנית, דומה ל (1) בצורתו, שטוח יחסית, בכל מלית שהיא, וגם ללא בצק.
- ”ומן התנור נודף הבל חם... וריח־ניחוח של תבשילי שבת... וריח פשטידה שמנה לכבוד השבת – ריח גן־עדן!“ (כיצד מתגלין, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- ”המתכונים להכנת פשטידה כוללים מגוון רחב ביותר של תוספות אפשריות“ (מתוך הערך פשטידה בויקיפדיה)
גיזרון
[עריכה]- מאיטלקית: pasticcio. בהוראת 'דבר מעורבל', נגזרת של פסטה. רש"י מפרשה את המילה הארמית - ”טפליה“ (בבלי, מסכת פסחים – דף עד, עמוד ב)' (מיסוד: טפל), בצורה: 'פּסְטִידִיַה'.
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: pie
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: פשטידה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פשטידות |
- אילון גלעד, נהוג לחשוב שרש"י חשף את העולם לפשטידות, אבל מדובר בתגלית עתיקה בהרבה, באתר "הארץ", 2/02/2022