הצמיד
הִצְמִיד
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הצמיד |
| שורש וגזרה | צ־מ־ד |
| בניין | הִפְעִיל |
- הידק בחזקה דבר אל דבר.
- ”פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעָה וּלְְשֹׁנְךָ תַַּצְמִיד מִרְמָה“ (תהלים נ, פסוק יט)
- ”הרופא הצמיד את השפופרת אל לבו והאזין למה שהאזין, נפנה אל החולה שכנו.“ (הבדלה על הפרח, מאת אליעזר שטיינמן, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]שורש מקראי.
צירופים
[עריכה]נגזרים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]| השורש צמד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|