מארמית: טובים ושקולים (דינרים במשקל המלא). מקור הניב בתלמוד הבבלי: " רב אוזיף דינרי מברתיה דרבי חייא לסוף אייקור דינרי אתא לקמיה דרבי חייא אמר לו: זיל שלים לה טבין ותקילין" (מסכת בבא מציעא, דף מ"ד, עמוד ב'). [רב לווה דינרים מבתו של רבי חייא. בסוף התייקרו הדינרים. בא לפני רבי חייא. אמר לו רבי חייא: לך שלם לה טבין ותקילין (ללא חשש רבית) ] בעברית החדשה בא הביטוי להדגיש את ערך התשלום וכך הפך לניב.
