אמתחת

אַמְתַּחַת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אמתחת
הגייה*	amtakhat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	מ־ת־ח
דרך תצורה
נטיות	ר׳ אַמְתָּחוֹת

1. לשון המקרא יריעת בד או עור התפורה בקצותיה ופתוחה בצד אחד, ומשמשת לנשיאת אוכל, ביגוד וכיו"ב.

   • ”וַיְצַו אֶת־אֲשֶׁר עַל־בֵּיתוֹ לֵאמֹר; מַלֵּא אֶת־אַמְתְּחֹת הָאֲנָשִׁים אֹכֶל כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְׂאֵת, וְשִׂים כֶּסֶף־אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ.“ (בראשית מד, פסוק א)

גיזרון

• המילה מופיעה אך בפרשת מקץ, הגוללת את סיפור יוסף ואחיו.
• מהשורש מתח במובן המקורי, פרשׂ (כמו ”וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת“ (ישעיהו מ, פסוק כב) = פורשׂ אותם [את השמיים] כאוהל): אמתחת היא יריעה פרושׂה (מתוחה), בדומה למפרשׂ.
• השווה אכדית matahu "לשאת, להעמיס".

נגזרות

• באמתחתו

מילים נרדפות

• שק
• קיטבג
• תרמיל

תרגום

• אנגלית: satchel‏‏‏‏
• צרפתית: sac‏‏‏‏