אשם
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יש להוסיף לדף זה את הערך: אָשָׁם.
- יש להוסיף לדף זה את הערך: אָשַׁם.
אָשֵׁם[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אשם |
| הגייה* | a'shem |
| חלק דיבר | שם־עצם ושם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | א־שׁ־ם |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | נ׳ אֲשֵׁמָה, ר׳ אֲשֵׁמִים, נ"ר אֲשֵׁמוֹת |
- לא חף מפשע, חייב בדין.
- ”וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנֲנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל-כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת.“ (בראשית מב, פסוק כא)
- ”וְהָיָה כִּי-יֶחֱטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת-הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אוֹ אֶת-הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק אוֹ אֶת-הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ אוֹ אֶת-הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר מָצָא.“ (ויקרא ה, פסוק כג)
- הבחור נמצא אשם ברצח.
- אחראי לתוצאה.
- "אני אשם בזה שאין כלום במקרר."
- ”מי אשם בזה? - - אשם בזה החנוך המקולקל, אשמה בזה "הסביבה" הארורה הנרקבת, האוכלת מנפש ועד בשר והמקלקלת כל מדה טובה בנו, אשמים בזה הוריהם ומוריהם.“ (השקל ודמי-חנוכה, מאת אלחנן ליב לוינסקי, בפרויקט בן יהודה)
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
| השורש אשׁם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|