מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | אצטגנין |
| הגייה* | itstagnin |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון חז"ל חוזה בכוכבים ומגיד על פיהם.
- ”אמר אברהם לפני הקב"ה: נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן, אמר לו: צא מאיצטגנינות שלך שאין מזל לישראל“ (בבלי, מסכת שבת – דף קנו, עמוד א)
- "הַמֶּלֶךְ אִצְטַגְנִין הוּא, אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא עָתִיד לְהַעֲמִיד בֶּן הֵימֶנָּה לֹא הָיָה אוֹמֵר טְלוּ קַלְמִין וּמֵילָנִין זוֹ לִבְנִי?"" (מנורת המאור דרבי אבוהב, הנר החמישי, הכלל השלישי, פרק ראשון)
- ”ראו איצטגניני פרעה וטעו“ (שמות רבה, פרשה א, סימן כד)
- ”דאמר רבי חמא ברבי חנינא מאי דכתיב המה מי מריבה המה שראו איצטגניני פרעה וטעו ראו שמושיען של ישראל במים הוא לוקה“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף קא, עמוד ב)
- ייתכן שמקור המילה במילה מלטינית: signum, שמשמעותה בין השאר אות משמים, סימן בכוכבים. המילה התגלגלה אל השפה העברית דרך לשון חז"ל.
