מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סרסור
הגייה * sarsur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ר־ס־ר
דרך תצורה משקל קַטּוּל
נטיות ר׳ סַרְסוּרִים
אדם שתפקידו לתאם עסקה בין שני בעלי-ענין.
”הַמּוֹכֵר יַיִן וָשֶׁמֶן לַחֲבֵרוֹ [...] וְאִם הָיָה סַרְסוּר בֵּינֵיהֶן, נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית, נִשְׁבְּרָה לַסַּרְסוּר .“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ה, משנה ח )
"...שכשם שניתנה התורה על ידי סרסור (משה רבינו עליו השלום), כך אנו צריכין לנהוג בה על ידי סרסור " (קיצור שולחן ערוך כג#(ז) )
בהשאלה: אדם המנהל את עסקיה של זונה , ומתפרנס מרווחיה.
לשון חז"ל הפועל סרסר .
תיבת סרסור מקורה כנראה מלשון פרסית, מילה זו שינתה את צורת הגייתה בעקבות נדודיה ומהווה שבוש של התיבה המופיעה בתלמוד-בבלי ובסורית, בצורת "ספסר ". בלשון חז"ל, ארמית, ופניקית, הפכה היא לסרסור [ 1] .
ערבית - גלילית, "סֲרסֲרי" בהוראת גנב . [ 2]
↑ יחזקאל קוטשר. כנענית-עברית-פניקית-ארמית-לשון חז"ל-פונית, לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה. לג, ב/ג (טבת-ניסן תשכ"ט)
↑ חסיב שחאדה, בעיותיה של המילונאות העברית לערבית המדוברת. לשונינו. א (תשרי תשל"ט)