מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סרסור
הגייה * sarsur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ר־ס־ר
דרך תצורה משקל קַטּוּל
נטיות ר׳ סַרְסוּרִים
אדם שתפקידו לתאם עסקה בין שני בעלי-ענין.
”הַמּוֹכֵר יַיִן וָשֶׁמֶן לַחֲבֵרוֹ [...] וְאִם הָיָה סַרְסוּר בֵּינֵיהֶן, נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית, נִשְׁבְּרָה לַסַּרְסוּר .“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ה, משנה ח ) ”מָשָׁל לְשַׂר שֶׁעָשָׂה סְחוֹרָה עַל יְדֵי סַרְסוּר וְהִפְסִיד, עַל מִי יֵשׁ לוֹ לְהִתְרָעֵם לֹא עַל הַסַּרְסוּר , כָּךְ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ.“ (בראשית רבה, פרשה כז, סימן ד ) ”אָמַר משֶׁה עָתִיד אֲנִי לְהֵעָשׂוֹת סַרְסוּר בֵּינְךָ וּבֵינֵיהֶם כְּשֶׁתִּתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, וְתֹאמַר לָהֶם: (שמות כ , פסוק ב אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ.“ (שמות רבה, פרשה ג, סימן ה ) ”יֵשׁ לְךָ אָדָם לוֹקֵחַ מִקָּח וּבְנֵי אָדָם אֵינָן יוֹדְעִין מַהוּ, אֲבָל מִשְֹּׂכַר הַסַּרְסוּר נִתְוַדַּע מַה לָּקַח.“ (שמות רבה, פרשה לג, סימן א )
בהשאלה: אדם המנהל את עסקיה של זונה , ומתפרנס מרווחיה.
לשון חז"ל סרסר .תיבת סרסור מקורה כנראה מלשון פרסית, מילה זו שינתה את צורת הגייתה בעקבות נדודיה ומהווה שבוש של התיבה המופיעה בתלמוד-בבלי ובסורית, בצורת "ספסר ". בלשון חז"ל, ארמית, ופניקית, הפכה היא לסרסור [ 1]
ערבית - גלילית, "סֲרסֲרי" בהוראת גנב . [ 2]
↑ יחזקאל קוטשר. כנענית-עברית-פניקית-ארמית-לשון חז"ל-פונית, לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה. לג, ב/ג (טבת-ניסן תשכ"ט) ↑ חסיב שחאדה, בעיותיה של המילונאות העברית לערבית המדוברת. לשונינו. א (תשרי תשל"ט)
יש להוסיף לדף זה את הערך: סִרְסוּר.
ערך בוויקיפדיה: סרסור
טקסט בוויקיטקסט: סרסרות למעשי זנות (סעיף 199 לחוק העונשין)