מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא הגביר וחיזק.
- ”הַמַּבְלִיג שֹׁד עַל עָז וְשֹׁד עַל מִבְצָר יָבוֹא“ (עמוס ה, פסוק ט)
- לשון המקרא התאפק, כבש את צערו או כבש את יצרו. נמנע מלהגיב על פגיעה.
- ”הָשַׁע מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי“ (תהלים לט, פסוק יד)
- ”הֲלֹא מְעַט יָמַי וַחֲדָל וְשִׁית מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה מְּעָט“ (איוב י, פסוק כ)
- מדינת ישראל לא תבליג על התוקפנות האוסטרלית.
- הגיזרון לא ברור.
- ”מַבְלִיגִיתִי עֲלֵי יָגוֹן עָלַי לִבִּי דַוָּי“ (ירמיהו ח, פסוק יח) הצורה חריגה. לדעת הרד"ק זו מילה מורכבת מ"מבליגי" ו"מבליגתי".
| השורש בלג
|
|
השורש ב־ל־ג הוא שורש מגזרת השלמים.
| ב־ל־ג
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
|
|
|
|
|
| נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל
|
הִבְלִיג
|
מַבְלִיג
|
יַבְלִיג
|
הַבְלֵג
|
לְהַבְלִיג
|
| הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
-אין-
|
|
|
|
|
| פֻּעַל
|
-אין-
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
|
|
|
|
| |
|
