הקשיב

הִקְשִׁיב[עריכה]

האזין, העניק תשומת לב למישהו או למשהו כדי לשמוע אותו, ניסה להבין את מה ששמע.
- ”וְרָאָה רֶכֶב, צֶמֶד פָּרָשִׁים--רֶכֶב חֲמוֹר, רֶכֶב גָּמָל; וְהִקְשִׁיב קֶשֶׁב, רַב-קָשֶׁב.“ (ישעיהו כא, פסוק ז)
- ”והעם האזין הקשיב לדברי נביאיו, אשר היו כצרי-גלעד למכותיו; הוא האזין הקשיב ולא מש ממקומו.“ (מחזיונות אביזוהר, מאת בוקי בן יגלי, בפרויקט בן יהודה)
- ”הוא הקשיב לדברי הרופא, כפתר את כותנתו הצחורה באצבעותיו הצנומות-ארוכות שרעדו, והשיב בבטחון גמור:– עוד שנתים אחיה.“ (לבנים נקיים, מאת יוסף אריכא, בפרויקט בן יהודה)
ציית. שמע בקולו של מישהו.
- החייל הקשיב למפקדיו ומילא את הפקודות.

השורש ק־שׁ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.