הקשיב
מראה
הִקְשִׁיב
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | הקשיב |
שורש וגזרה | ק־שׁ־ב, גזרת השלמים |
בניין | הִפְעִיל |
- האזין, העניק תשומת לב למישהו או למשהו כדי לשמוע אותו, ניסה להבין את מה ששמע.
- ”וְרָאָה רֶכֶב, צֶמֶד פָּרָשִׁים--רֶכֶב חֲמוֹר, רֶכֶב גָּמָל; וְהִקְשִׁיב קֶשֶׁב, רַב-קָשֶׁב.“ (ישעיהו כא, פסוק ז)
- ”והעם האזין הקשיב לדברי נביאיו, אשר היו כצרי-גלעד למכותיו; הוא האזין הקשיב ולא מש ממקומו.“ (מחזיונות אביזוהר, מאת בוקי בן יגלי, בפרויקט בן יהודה)
- ”הוא הקשיב לדברי הרופא, כפתר את כותנתו הצחורה באצבעותיו הצנומות-ארוכות שרעדו, והשיב בבטחון גמור:– עוד שנתים אחיה.“ (לבנים נקיים, מאת יוסף אריכא, בפרויקט בן יהודה)
- ציית. שמע בקולו של מישהו.
- החייל הקשיב למפקדיו ומילא את הפקודות.
גיזרון
[עריכה]- מקור הפועל במקרא.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]- המרה את פי־ (2)
תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]- שמע
- עקב
השורש קשׁב השורש ק־שׁ־ב הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים
[עריכה]ק־שׁ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל -אין
(ב׳ פעוּל: קָשׁוּב)נִפְעַל -אין- הִפְעִיל הִקְשִׁיב מַקְשִׁיב יַקְשִׁיב הַקְשֵׁב לְהַקְשִׁיב הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל -אין- פֻּעַל -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין-