הכה שרש

הִכָּה שֹׁרֶשׁ

לשון המקרא יאמר על צמח: צימח שורשים ושלח אותם לעומק האדמה, התחזק בגדילתו.
- ”אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן יֵלְכוּ יֹנְקוֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ“ (הושע יד, פסוק ו)
בהשאלה: התבסס, השתקע, נקלט.
- ”אבל על אחת לבי דוי כי הרעיון הלאומי עוד לא הכה שורש בלבבם [...].“ (מסע מצרים, מאת נפתלי הרץ אימבר, בפרויקט בן יהודה)

במקרא בפסוק הנ"ל יש מפרשים שהפועל הכה מתייחס לטל (שיכה את השורש) אך רבים מפרשים כי מתייחס לשורש עצמו והשתלחותו באדמה לכל עבר נקראת בהשאלה הכאה. ובדומה לפועל הנרדף מחה ”ומחה (הגבול) על כתף ים כנרת“ (במדבר לד, פסוק יא)