החלים
מראה
הֶחְלִים
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | החלים |
שורש וגזרה | ח־ל־ם ב |
בניין | הִפְעִיל |
- לשון המקרא נעשה שוב בריא, שחזרו לו כוחותיו.
- ”אֲדֹנָי עֲלֵיהֶם יִחְיוּ, וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי, וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵנִי.“ (ישעיהו לח, פסוק טז)
- "לֹא צִוָּה אֱנוֹשׁ לַחֲטֹא, וְלֹא הֶחֱלִים אַנְשֵׁי כָזָב." (בן סירא טו)
גיזרון
[עריכה]- מילה יחידאית במקרא. השורש מופיע במקרא במשמעות זו פעם נוספת בבנין קל, ראו חָלַם. שד"ל (ישעיה שם) קישר זאת לשורש ע־ל־ם (עֶלֶם) וא־ל־ם ב (אלים).
- השורש ח־ל־ם בהוראת: חזק, בריא, קיים בשפות שמיות נוספות, ביניהם סורית: ܚܵܠܹܡ (חָלִם) - התרפא, התאושש, חזר לכחו הראשון. וכן בארמית: חָלִים. ככל הנראה קשור גם לערבית: حَلَمَ (חַלַמַ) - הגיע לבשלות מינית.
פרשנים מפרשים
[עריכה]- כל הפרשנים פירשו בהוראת חוזק, מלבד מלבי"ם שפירש בהוראת חֲלוֹם: "נדמה כאילו החלמתני והחייתני, ר״ל הכל נדמה לי עתה כחלום, כאילו חלם לי שנמשלתי עם יורדי בור, וה׳ החיה אותי בתחיה".