דרגש

דַּרְגָּשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דרגש
הגייה^*	dargash
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ דַּרְגָּשִׁים, דַּרְגַּשׁ־, ר׳ דַּרְגְּשֵׁי־

דרגש עץ במשמעות (3) - משטח לטעינת משא

לשון חז"ל כיסא נמוך, הדום.
- ”הַנּוֹדֵר מִן הַמִּטָּה, מֻתָּר בַּדַּרְגֵּשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ז, משנה ה)
ספסל נמוך לשכיבה.
- חמדת הפשיט אותה את אדרתה ונטלה ופרסה על גבי הדרגש. "גבעת החול" מאת ש"י עגנון, מתוך "על כפות המנעול"
לוח שטוענים עליו משאות לשם העברתם והחסנתם, המתאים להרמה במלגזה.^[1]
- הארגזים הונחו על הדרגש לפני העברתם לאניה.

במסכת סנהדרין, דף כ (וכן בנדרים נו ומועד קטן כז א) דנה הגמרא בפירוש המילה "דרגש". בתחילה היא גורסת שמדבר ב"ערסא דגדא" - מטה שלא ישנים עליה והיא "לצורך מזל" (יש החולקים על פרוש זה. למשל, הר"ן מפרש מטה "לסימן של עושר"). לאחר מכן היא חוזרת בה, ומפרשת שדרגש הוא מיטה עשויה עור הקשור למסגרת עץ.