”ואולם לאורן הדלוח של עששיות המכוסות אבק פחם רואה אני בבירור שורה ארוכה של דרגשים המסודרים לאורך הקירות בשלש דיוטות.“ ("העולם", 10 באפריל 1941, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
”קנינו כרטיסים למחלקה השלישית, וחרדנו מעט: איזה דרגשים מצפים לנו ליד חדר המכונות? קיבלו תא של ארבע מיטות, שכל אחת מצויידת במסך נסגר מבפנים, במנורת קריאה, במצעים נקיים ומעומלנים ובמזרון ספוגי משובח.“ ("על המשמר", 2 בדצמבר 1966, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
"הזר [...] הזיז בחפזון דרגש אל המטה, ישב עליו, נרכן והתבונן בפני הגוסס במבט חודר ועליז." ("הטבח הזקן" מאת ק. פאוסטובסקי, תרגם: י. צור; בתוך על המשמר, 7 בנובמבר 1958)
עברית חדשהלוח עץ או פלסטיק שמניחים עליו מטען לשם טלטולו ואחסנתו; מתאים לשינוע באמצעות מלגזה.
מקור המילה אינו ברור. עפ"י מילון אבן-שושן שגזר מן שורש ד-ר-ג בתוספת סופית ש' . בלשון חז"ל גם: דרגשא, דֵּרְגֵּּשׁ בהוראת כבש-מיטה הקבועה בגובה .
3. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970}; מילון למונחי חקר העבודה (תשל"ג), 1973.
המילה בהגיית דֳרגִיש (dargiš) בהוראת ספה מופיעה כמילה שאולה ברובד ניאו-בבלי [1]. תיבת "דרגש" , חדרה לארמית מפרסית: ובתקופת בית שני נפוצה תיבה זו גם בקרב דוברי העברית [2]. מן שורש ד-ר-ג בתוספת סופית ש'.
הרמב"ם על משנה נדרים ז ה: הנודר מן המטה מותר בדרגש דברי רבי כו' — דרגש, מטה קטנה נותנין אותה לפני המטה הגדולה שנקראת מטה, כמו הסולם שעולין בו אל המטה הגדולה.
