דבע
דְּבַּע
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דבע |
| הגייה* | dba |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה/זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה |
| נטיות | נ׳ דְּבַּעִית, ר׳ דְּבַּעִים, ר"נ דְּבַּעוֹת או דְּבַּעִיּוֹת |
- [סלנג, כינוי גנאי] טיפש.
- מה אתה עומד שם יא דבע, זוז!
- באימא שלי איזה דבע, נודר!
גיזרון
[עריכה]- מערבית ארץ־ישראלית מדוברת: דְּבַּע או דֶּבַּע, "צבוע"; השווה לערבית ספרותית: ضَبْع (צַ'בְּע).
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: doofus