אתלט
אַתְלֵט
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אתלט |
| הגייה* | atlet |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ אַתְלֵטִים; נ׳ אַתְלֵטִית, נ"ר אַתְלֵטִיוֹת |
- לשון חז"ל מי שמשתתף בתחרויות ספורט (לרוב אישיוֹת) כגון ריצה, קפיצה, הרמת משקולות, היאבקות והתעמלות.
- ”לִשְׁנֵי אַתְּלִיטִין שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין וּמִתְגּוֹשְׁשִׁים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אִלּוּ רָצָה הַמֶּלֶךְ פֵּרְשָׁן, וְלֹא רָצָה הַמֶּלֶךְ לְפָרְשָׁן, נִתְחַזֵּק אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגוֹ.“ (בראשית רבה, פרשה כב, סימן ט)
- האתלט קרל לואיס זכה באולימפיאדת לוס אנג'לס בארבע מדליות זהב.
- "אתלט רשאי להשתתף בתחרויות לאחר קבלת מספר חזה (כרטיס מתחרה)." (מתוך תקנון איגוד האתלטיקה בישראל)
גיזרון
[עריכה]- מיוונית: athletes) αθλητης), מתחרה עבור פרס.