אפיל

לערך העוסק באַפִּיל, פועל בעתיד; ראו צורת העבר, הִפִּיל.

יש להוסיף לדף זה את הערך: אַפִּיל.

אָפִיל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אפיל
הגייה*	afil
חלק דיבר	תואר ושם־עצם
מין	זכר
שורש	א־פ־ל
דרך תצורה	משקל קָטִיל
נטיות	בעיקר רווחת צורת הנקבה: אֲפִילָה, אֲפִילוֹת

1. שם־עצם תוצרת חקלאית שאחרה לבוא או להבשיל.

   • ”וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת, לֹא נֻכּוּ: כִּי אֲפִילֹת, הֵנָּה“ (שמות ט, פסוק לב)
   • ”אוכלין על הירק מן האפיל על הבכיר מן הרחוק על הקרוב הותר מקום אחד הותרו כל המקומות“ (תוספתא, מסכת שביעית – פרק ד, הלכה יד)
   • ”אם זרעתה בבכיר זרע באפיל שאין את יודע איזה מהם בידך מתקיים אם שלבכיר אם שלאפיל כי אינך יודע אי זה יכשר“ (בראשית רבה, פרשה סא, סימן ג)

2. תואר הכולל או המתייחס לאפילות.

   • שהיתה השנה אפילה ואין הצמחים ניכרין.

מילים נרדפות

• לקש
• סְיָף

ניגודים

• בכיר

תרגום

• אנגלית: late in the season‏‏‏‏
• צרפתית: récolte tardive‏‏‏‏

ראו גם

• האפיל (ב)