מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אחוזה
|
הגייה* |
akhuza
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
א־ח־ז
|
דרך תצורה |
משקל קְטֻלָּה
|
נטיות |
אֲחֻזַּת־, ר׳ אֲחֻזּוֹת
|
- בית־מגורים מפואר ורחב־ידיים הנחשב לחלק מנחלה.
- ”וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף אֶת-אָבִיו וְאֶת-אֶחָיו וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס כַּאֲשֶׁר צִוָּה פַרְעֹה.“ (בראשית מז, פסוק יא)
- ”וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ וְשָׁב אֶל-מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל-אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב.“ (ויקרא כה, פסוק מא)
- ”וְהָיְתָה לָהֶם לְנַחֲלָה, אֲנִי נַחֲלָתָם; וַאֲחֻזָּה לֹא-תִתְּנוּ לָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, אֲנִי אֲחֻזָּתָם.“ (יחזקאל מד, פסוק כח)
- מקור המילה במקרא. הקרקע שאדם נאחז בה.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אחוזות |