מארמית: מילה הנמצאת בתלמוד בקתא ”חציף עלי מאן דמצלי בבקתא“ (בבלי, מסכת ברכות – דף לד, עמוד ב) (חצוף בעיני מי שמתפלל בבקתא) מדובר לדעת חלק מהמפרשים במבנה פרוץ לעוברי דרכים או ממש בשדה (כמו בקעה), לגרסאות חלק מהראשונים כתוב פקתא. משמעות המילה מוסברת בתלמוד במהלך שיח בין ר' זירא לרב יהודה על משמעותן של מספר מילים ארמיות, משמעות המילה "בקתא" היא מצירוף המילים הארמיות: "בי עקתא" – בית צר (שבת דף ע"ז עמוד ב').