מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אזיקים
|
| הגייה* |
azikim
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר רבוי
|
| שורש |
א־ז־ק
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
אֲזִקֵּי־
|
אזיקים
- טבעות עשויות ברזל אשר מחוברות ביניהן בשרשרת ומגבילות את תנועתו של אדם.
- ”וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים בְּתוֹךְ כָּל גָּלוּת יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה הַמֻּגְלִים בָּבֶלָה“ (ירמיהו מ, פסוק א)
- ”וְעַתָּה הִנֵּה פִתַּחְתִּיךָ הַיּוֹם מִן הָאזִקִּים אֲשֶׁר עַל יָדֶךָ“ (ירמיהו מ, פסוק ד)
- הנאשם הובל באזיקים אל אולם בית־המשפט.
- צורת משנה של המילה זִקִּים, בתוספת א' פרוסתטית. מופיעה פעמיים בלבד במקרא.
- בבלית - אִזַקַטֻ izqātu בהוראת 'קשיר-ידיים' או אזיק.
- מצודת ציון: "שלשלאות."
- רד"ק: "האל"ף נחה ופי' טבעות כבלים שיאסרו בהם הידים."
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אזיקים |
| השורש אזק
|
|
השורש א־ז־ק הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש
|
| משמעות עיקרית |
קשירה באזיקים (וזה מקור השורש)
|
| גזרה |
גזרת השלמים
|
| הופיע לראשונה בלשון |
החדשה
|
| א־ז־ק
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
אָזַק
|
אוֹזֵק,אָזוּק
|
יֶאֱזֹק
|
אֱזֹק
|
לֶאֱזֹק
|
| נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
אִזֵּק
|
מְאַזֵּק
|
יְאַזֵּק
|
אַזֵּק
|
לְאַזֵּק
|
| פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אזיקים