אזקים

אֲזִקִּים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אזיקים
הגייה*	azikim
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר רבוי
שורש	א־ז־ק
דרך תצורה
נטיות	אֲזִקֵּי־

אזיקים

1. טבעות עשויות ברזל אשר מחוברות ביניהן בשרשרת ומגבילות את תנועתו של אדם.

   • ”וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים בְּתוֹךְ כָּל גָּלוּת יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה הַמֻּגְלִים בָּבֶלָה“ (ירמיהו מ, פסוק א)
   • ”וְעַתָּה הִנֵּה פִתַּחְתִּיךָ הַיּוֹם מִן הָאזִקִּים אֲשֶׁר עַל יָדֶךָ“ (ירמיהו מ, פסוק ד)
   • הנאשם הובל באזיקים אל אולם בית־המשפט.

גיזרון

1. צורת משנה של המילה זִקִּים, בתוספת א' פרוסתטית. מופיעה פעמיים בלבד במקרא.

בבלית - אִזַקַטֻ izqātu בהוראת 'קשיר-ידיים' או אזיק.

נגזרות

• זיקה

פרשנים מפרשים

• מצודת ציון: "שלשלאות."
• רד"ק: "האל"ף נחה ופי' טבעות כבלים שיאסרו בהם הידים."

צירופים

• אזיקים אלקטרוניים

נגזרות

• אזיקון
• אזק
• אזוק

מילים נרדפות

• כבלים
• רתוקות
• שלשלאות

תרגום

• אנגלית: shackles‏, handcuffs‏‏‏‏
• יידיש: האַנטקייטל‏‏‏‏
• ערבית: قويد‏‏‏‏

מידע נוסף

• מנחם בן־סרוק פירש במילונו "מחברת מנחם" את המילה כ"רתוּקוֹת".

ראו גם

• עְזְקָה
• רתיקה
• אסיר
• זק
• כלא

קישורים חיצוניים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אזיקים