מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | רתיקה |
| הגייה* | retika |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ר־ת־ק |
| דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
| נטיות | ר׳ רְתִיקָה; רְתִיקַת־, רְתִיקוֹת־ |
- עברית חדשה (ימאות) קשירת כלי שיט למצוף, לכלונס, לזָקֵף ברציף או לנקודה בחוף.
- מן רתק, קָשָָׁר.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2003.
- המילה "רתיקות" מופיעה במקרא בכתיב: "וַיְצַף שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת מִפְּנִימָה זָהָב סָגוּר וַיְעַבֵּר ברתיקות [בְּרַתּוּקוֹת] זָהָב לִפְנֵי הַדְּבִיר וַיְצַפֵּהוּ זָהָב." (מלכים א ו כא). במסורת הקרי: רַתּוּקָה.
- בשעת פטירתו בן אדם יהיו כרתיקות (אבות דרבי נתן פרק ז)
ערך בוויקיפדיה: Mooring
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Mooring