שיחה:אזקים

אני הייתי זה שֶׁעָרַךְ את הָעֵרֶךְ קודם.
שורש המילה הוא ז-ק-ק, כמו שורש המילה זֵק, ואפילו בגוף הערך נאמר שהא' היא רק מוספית. השורש א-ז-ק הוא שורש תנייני שנגזר ממילה זו. להגיד ששרש המלה הוא א-ז-ק יהא כמו לומר ששרש המלה "תרומה" הוא ת-ר-מ.
כמו כן הכתיב החסר יהיה אזקים ולא אזיקים, שכן צורת היסוד, על אף שאינה קיימת בפועל, היא אָזֵק, כלומר: תנועת החיריק אינה קיימת ביסוד.
עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 21:40, 10 בינואר 2007 (IST)

השורשים האלה כבר עשו לי כזה כאב ראש... :-( Nevuer 21:56, 10 בינואר 2007 (IST)

עמש, על מה אתה מבסס את דבריך?

1. קשר אטימולוגי איננו משפיע בהכרח על קביעת שורשה של מילה (בייחוד כאשר מקורה של המילה במילה אחרת, שעצמה שאולה משפה זרה). במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית וכן במילון בן-יהודה שורש המילה הוא א-ז-ק, ואין חולק כי הוא גזור שם. אזיקים היא מילה נפרדת לחלוטין מזֵק.
2. הכתיב חסר הניקוד הוא אזיקים ויש לכך תימוכין במילון ההווה. צורת היחיד ההיפותטית היא אכן אָזֵק, אך כפי שאמרת היא איננה קיימת. אי אפשר לגזור כתיב מצורת יחיד לא-קיימת של מילה שמינה זכר-זוגי. וקוריוז קטן: בכל פעם שנעשה שימוש בצורת היחיד (למרות אי-קיומה) בספרות ימי-הביניים נכתב "אזיק".

גיא 22:28, 10 בינואר 2007 (IST)

אני מסתמך על מלון אבן שושן. במלון שברשותי מצוינים כל הדברים שהזכרתי - צורת היחיד אָזֵק, הכתיב המלא אזקים והשרש ז-ק-ק. לא ידעתי שמלונים אחרים גורסים אחרת, ואני מניח אם כן שהדבר נתון לויכוח ושאין תשובה חד משמעית.

אך דבר אחד אינני מבין: איך אתה יכול לכתוב בערך עצמו שאזקים היא צורת משנה של זקים, וכאן לומר שאין שום קשר בין המלים? עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 22:53, 10 בינואר 2007 (IST)

מילון אבן-שושן הוא מילון טוב, אך ככל מילון (והמילונים שהזכרתי אינם יוצאים מן הכלל) גם בו עשויות להימצא טעויות או קביעות לא סבירות. לכן מוטב להסתמך על כמה מילונים ולא רק על אחד. דרך אגב, יש מאמרים מעניינים על מילים שהמציאו בעלי מילונים (מובן שלא בזדון), וביניהם בן-יהודה, אבן-שושן, גור וכנעני.

לא כתבתי שאין קשר, כתבתי שהן מילים נפרדות. על כך גם אתה אינך חולק, שכן אחרת היית גורס שיש לכתוב את אֲזִקִּים כצורת הזוגי או הרבים של זֵק. גם אם האל"ף הנחה נוספה במקרא בטעות והכוונה הייתה לזיקים (ואין לנו כל דרך לדעת זאת, כמובן) הרי שכיום המילה עצמאית לחלוטין.

גיא 23:03, 10 בינואר 2007 (IST)

למרבה הצער יש לי רק מלון אחד >_<

אבל אני אמשיך לתקן ולטעות, כי אין חכם כבעל נסיון =) עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 23:24, 10 בינואר 2007 (IST)

אני חושב שזה יהיה נחמד להוסיף את המידע על הקשר לזק ולשורש ז-ק-ק לפחות בגוף המאמר. ניר 00:12, 11 בינואר 2007 (IST)

אלא אם לא הבנתי אותך, זה בדיוק מה שכתוב באטימולוגיה. השורש ז-ק-ק גזור שם בעצמו, אז אין ממש קשר ישיר בינו לבין "אזיקים" (או א-ז-ק). גיא 00:20, 11 בינואר 2007 (IST)

וואללה. טוב, אני לא מאופס :) דרך אגב, איך תסביר את הדגש בקו"ף אם זה אינו שורש מגזרת ע"ע? מבחינה אינטואיטיבית הקשר בין ז-ק-ק לביו המילה נראה הדוק. תוכל בבקשה להסביר מדוע ז-ק-ק הוא גזור שם? ניר 00:43, 11 בינואר 2007 (IST)

זֵק שאולה מאכדית (שוב, כפי שכתוב בערך...), והשורש ז-ק-ק (זה שעניינו כבילה, לא זה שעניינו טיהור) גזור ממנה. ליתר דיוק זֵק היא צורה היפותטית, שכן במקרא מופיעה רק צורת הרבים. אבל כידוע הצורות ההיפותטיות האלה מקבלות לפעמים מילה משלהן. ומדוע? ההנחה במחקר היא שבמקרא לא הופיעו כל המילים שהשתייכו ללשון המקרא. ייתכן למשל שמילים יחידאיות מסוימות כלל לא היו נדירות, ופשוט הזדקקו להן במקרא פעם אחת בלבד. בהתאם, ההנחה היא שזִקִּים (ויש להבחין בין זו המופיעה במשלי לשאר המופעים) לא הופיעה בצורת היחיד באופן מקרי בלבד. ההשוואה לשפות אחרות מחזקת את קיומה של צורת היחיד.

דגש אינו מעיד בהכרח על גזירתה של מילה משורש. במקרה הזה הוא מוסבר בכך שהמילה נוטה כמו מילים אחרות באותו משקל - חֵץ-חִצִּים, קֵן-קִנִּים וכולי. כאשר מילה נשאלת משפה זרה ומקבלת משקל עברי (לא כמו טלפון, פסטיבל ומילים אחרות, שאינן מקבלות משקל כזה) כללי אותו משקל חלים עליה. אבל אין בכך כדי להעיד על גזירה משורש (עברי!). מילים מקבילות לזֵק קיימות גם בשפות שמיות אחרות, ולכן ניתן לומר שיש שורש שמי ז-ק-ק, אבל השורש העברי (שהעברית משתמשת בו בעוד שתי מילים לכל היותר, אם אני זוכר נכון) הוא גזור שם. אתן גם דוגמה "משקלית" אחרת, כדי להבהיר את דבריי: מהמילה אֶבֶן נגזר השורש א-ב-נ (המתבטא בפעלים), אבל מהשורש ה-ר-ג (המתבטא בפעלים) נגזרה המילה הֶרֶג. כלומר נטייה במשקל מסוים אינה מעידה על מקור מילה או שורש.

גיא 09:47, 11 בינואר 2007 (IST)

אה, ולשאלתך המרכזית... כאמור במקרא הופיעה רק צורת הרבים של זֵק, זִקִּים. ממנה נגזרה המילה אֲזִקִּים ואין חולק על כך. הוספת האל"ף הנחה, שהפכה בהמשך לעיצורית, איננה דרך טבעית להיווצרות מילה בשפה העברית. לאֲזִקִּים אין משקל. מהשורש ר-כ-ז נוצרה המילה תַּרְכִּיז, במשקל תַּקְטִיל. לא כך באֲזִקִּים. המילה הזו, כפי שציינת במזנון, מיוחדת. אני אוסיף ואומר שהיא חריג מעניין.

בהיותה צורת משנה של זִקִּים, אֲזִקִּים כביכול גזורה מאותו שורש. אבל כזכור זִקִּים היא המקור לאותו שורש ולכן נוצרו כאן שני מסלולים מקבילים: זִקִּים -> זֵק -> ז-ק-ק, ובמקביל זִקִּים -> אזִקִּים -> אֲזִקִּים -> א-ז-ק. המסלול איננו זִקִּים -> ז-ק-ק -> אזִקִּים -> אֲזִקִּים. בשל "חריגותה" של אֲזִקִּים אינני חושב שיש צורך להסביר כאן את הדגש במונחי גזרות. הדגש שם מפני שהוא נמצא בזִקִּים - לא פחות ולא יותר. צורת היחיד ההיפותטית אָזֵק, שהמילונים הטובים מכירים בהיותה היפותטית, אינה מותירה מקום לדבר על גזרת הכפולים.

נסכם ונאמר: אין סיבה טובה להישארות הדגש באֲזִקִּים, ממש כפי שאין סיבה טובה לאי-הדגשת האות בי"ת בשַׁרְבִיט. הסברה ששנינו מכירים לגבי שַׁרְבִיט מסבירה מדוע לא היה שם דגש, אבל היא אינה מסבירה מדוע נשאר הדגש חסר.

גיא 10:02, 11 בינואר 2007 (IST)

גיא, תודה רבה על תשובתך המעמיקה. נהניתי לקרוא. קשה בעיני הזיהוי של שורש שנגזר ממילה לעומת מילה שנגזרה משורש. האם האינדיקציה היחידה היא קיום השורש בשפות עתיקות אחרות והנחה שהעברית שאלה את המילה כמות שהיא משפות אלה?
אגב, אל"ף מוספית בתחילת מילה קיימת בעברית במקרים נוספים (אתמול, אשתקד, צורת המילה שתיים במקור "אשתיים"). אם אני לא טועה, האל"ף במילה אזיקים נחה בהופעותיה במקרא רק אחרי בי"ת. אם כך אין זה אומר כי הייתה נחה גם בצורה הרגילה של המילה (אולי דומה לצורת "באלוהים" כאשר האל"ף נחה). אם מדובר במוספית, ניתן לדבר על גזרת הכפולים (כמו במילה מוסך-מוסכים), ועל שורש תנייני של א-ז-ק. יכול להיות שאני טועה, ובכל מקרה זה לא ממש עקרוני. סוף שבוע נעים. ניר 15:47, 11 בינואר 2007 (IST)

תודה על המחמאה :-)

גזירת שורש משם (ולהפך) נלמדת מלא מעט דברים, בין השאר שפות אחרות, ואני יודע רק על כמה מהם (שאינם מסבירים את המקרה הזה). ידיעותיי אינן מספיקות לפרט יותר מזה, עמך הסליחה ;-)

אל"ף מוספית קיימת כמובן במקרים נוספים, אך אני שוב אומר שאין זו דרך טבעית להיווצרותה של מילה. חריגים אחידים אינם מביאים לניסוח כלל חדש. כפי שניתן לראות בערך, המילה אזִקִּים (באל"ף נחה) מופיעה גם אחרי ה"א הידיעה. זו המילה היחידה במקרא שהאל"ף בה אינה מנוקדת לאחר ה"א הידיעה כאשר היינו מצפים שתנוקד (ואין אלה דברי רוח - בדקתי את העניין). גם המילה אֱלֹהִים מנוקדת תמיד לאחר ה"א הידיעה. האל"ף הפכה עיצורית רק בתקופה מאוחרת יותר, כלומר ככל הידוע לנו היא אכן הייתה נחה בצורתה הרגילה של המילה. יש לזכור שהמילה היא צורת משנה של זִקִּים, והעובדה הזו מסבירה את כל העניינים שדנו בהם כאן.

שבת שלום, גיא 12:32, 12 בינואר 2007 (IST)