מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
זק
|
| הגייה* |
zek
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ז־ק־ק ב
|
| דרך תצורה |
משקל קֵטֶל
|
| נטיות |
ר׳ זִקִּים
|
- כֶּבֶל המשמש להגבלת תנועתו של אדם או של חפץ.
- ”כְּרַעַשׁ שַׁרְשְרוֹת-כְּבָלִים וּצְלִיל טַבְּעוֹת-זִקִּים“ (משיח, מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
- ”גַּם עֹלָלֶיהָ יְרֻטְּשׁוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת וְעַל נִכְבַּדֶּיהָ יַדּוּ גוֹרָל וְכָל גְּדוֹלֶיהָ רֻתְּקוּ בַזִּקִּים“ (נחום ג, פסוק י)
- ”לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל“ (תהלים קמט, פסוק ח)
- ”וְאִם אֲסוּרִים בַּזִּקִּים יִלָּכְדוּן בְּחַבְלֵי עֹנִי“ (איוב לו, פסוק ח)
- "ואותה שעה עשה צדקה שהיה מקנא להקב"ה א"נ שהיה מתיר את ירמיה מן הזיקים כדכתיב התם" (תוספות מסכת בבא בתרא, דף י', עמוד ב')
- " לאחר ימים נתפס רוצח אחר, אמר השלטון ינתן עם חברו בזיקים" (ילקוט שמעוני, פרשת כי-תצא, רמז תתקל"ח)
- ניצוץ, זיק.
- ”וְיָרֹה תִּירֶה זִקִּים, כַּבַּרְזֶל הַזֶּה, בְּהַכּוֹת בּוֹ הַפַּטִּישׁ“ (אשת הפראים והאישה נצורת הלב, מאת שארל בודלר, תרגום: אורי ניסן גנסין, בפרויקט בן יהודה)
- ”מַהוּ לְמָחֳרָתָם, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁע בֶּן לֵוִי שְׁתֵּי לֵילוֹת וְיוֹם אֶחָד, מִי הָיָה מֵאִיר לוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּזִיקִים וּבְרָקִים“ (ויקרא רבה, פרשה כא, סימן ג)
- ”וְאִם אֲסוּרִים בַּזִּקִּים (איוב לו, פסוק ח), שֶׁנֶּאֶסְרוּ מִלְּהַקְרִיב דָּבָר הַנַּעֲשָׂה בָּאֵשׁ, וְאֵין זִקִּים אֶלָּא אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו נ, פסוק יא): הֵן כֻּלְּכֶם קֹדְחֵי אֵשׁ וגו'“ (במדבר רבה, פרשה ו, סימן ב)
- "עד שלא בא אברהם אבינו כביכול היה המקום דן את העולם באכזריות, חטאו אנשי דור המבול הציפן כזיקים על פני המים" (ילקוט שמעוני, פרשת האזינו, רמז תתקמ"ב)
1.
2. המילה במשמעות זו מופיעה פעם אחת במקרא: ”כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת“ (משלי כו, פסוק יח).
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זיקים (ניצוצות)