מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
ערמון
|
הגייה* |
armon
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ע־ר־ם
|
דרך תצורה |
משקל קַטְלוֹן
|
נטיות |
|
- עץ ממשפחת האלוניים שפירותיו אכילים אחר קלייתם.
- ”וַיִּקַּח-לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל-הַמַּקְלוֹת“ (בראשית ל, פסוק לז)
- ”אֲרָזִים לֹא-עֲמָמֻהוּ בְּגַן-אֱלֹהִים בְּרוֹשִׁים לֹא דָמוּ אֶל-סְעַפֹּתָיו וְעַרְמֹנִים לֹא-הָיוּ כְּפֹארֹתָיו כָּל-עֵץ בְּגַן-אֱלֹהִים לֹא-דָמָה אֵלָיו בְּיָפְיוֹ“ (יחזקאל לא, פסוק ח)
- הערמונים נפוצים מאוד בדרום אירופה ובדרום טורקיה.
- כנראה מכוון לעץ-דולב.
- זכה לשמו כנראה משום הצורך להפשיטו או לעשותו ערום מקליפתו העקשנית והעבה לפני אכילתו .
קישורים חיצוניים[עריכה]
|
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ערמון |