מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הערך: תָּאַר .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תואר
הגייה * to ar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ת־א־ר
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ תְּאָרִים; תֹּאַר־, ר׳ תָּאֳרֵי־; כ׳ תָּאֳרוֹ, תָּאֳרֵיכֶן
לשון המקרא ”וַיֹּאמֶר אֶל־זֶבַח וְאֶל־צַלְמֻנָּע, אֵיפֹה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הֲרַגְתֶּם בְּתָבוֹר; וַיֹּאמְרוּ כָּמוֹךָ כְמוֹהֶם, אֶחָד כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ.“ (שופטים ח , פסוק יח ) ”וַיֹּאמֶר לָה מַה־תָּאֳרוֹ , וַתֹּאמֶר אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל; וַיֵּדַע שָׁאוּל כִּי־שְׁמוּאֵל הוּא, וַיִּקֹּד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ.“ (שופטים ח , פסוק יח ) ”חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם , לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת; צָפַד עוֹרָם עַל־עַצְמָם, יָבֵשׁ הָיָה כָעֵץ.“ (איכה ד , פסוק ח ) לשון ימי הביניים בהשאלה מן (1): [דקדוק] מילה שבאה לצד שם עצם ומורה על אחת מתכונותיו .
התייחסות מכבדת , כינוי של יוקרה או של כבוד .
”וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו, וְכַשֹּׁרֶשׁ מֵאֶרֶץ צִיָּה; לֹא־תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר וְנִרְאֵהוּ, וְלֹא־מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ.“ (ישעיהו נג , פסוק ב ) "מולדת ללא תואר / וצועני יתום." (עוֹד לֹא תַּמּוּ כָּל פְּלָאַיִךְ יורם טהרלב ) "אח שלי אסף בולים, לכן עבד בדואר / היה מחלק ת'מכתבים, קיבל אפילו תואר " (יו-יה דני סנדרסון ) ”סר משה חיים מונטיפיורי... הידוע גם בתואר "השר משה מונטיפיורי" – שר במשמעותו העברית המקורית, כתואר כבוד לאיש ציבור נכבד“ (מתוך הערך משה מונטיפיורי בויקיפדיה )
ערך בוויקיפדיה:
תואר
לשון המקרא [לא בשימוש] העביר קווים גסים .
”חָרַשׁ עֵצִים, נָטָה קָו, יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד, יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ ; וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ, כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת.“ (ישעיהו מד , פסוק יג ) סיפר אודות המראה והתכונות של דבר מה.
הפועל מופיע פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל. תיאור תֹּאַר (צורת הסביל)
יש להוסיף לדף זה את הערך: תָּאַר.
ערך בוויקיפדיה: תואר