רחוק

רָחוֹק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רחוק
הגייה^*	rakhok
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ר־ח־ק
דרך תצורה	משקל קָטוֹל
נטיות	נ׳ רְחוֹקָה; ר׳ רְחוֹקִים; נ"ר רָחוֹקוֹת; רְחוֹק־

לשון המקרא נמצא במרחק, דבר שההגעה אליו קשה ודורשת מאמץ.
- ”וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ.“ (בראשית לז, פסוק יח)
- ”אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה אַל־תִּקְרְבוּ אֵלָיו...“ (יהושע ג, פסוק ד)
- ”וְגַם אֶל־הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא־מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא; וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ.“ (מלכים א׳ ח, פסוק מא)
- ”וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת, וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל־הַגּוֹיִם – תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד, מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת תֻּבַל וְיָוָן; הָאִיִּים הָרְחֹקִים...“ (ישעיהו סו, פסוק יט)
- ”לָמָה יהוה תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק; תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה?“ (תהלים י, פסוק א)
- ”...וַאֲנַחְנוּ נִפְרָדִים עַל-הַחוֹמָה רְחוֹקִים אִישׁ מֵאָחִיו.“ (נחמיה ד, פסוק יג)

τῆλε‏‏‏‏ (תעתיק: têle)

השורש ר־ח־ק הוא שורש מגזרת השלמים.

שמירת מרחק, הימנעות מקרבה, יחס קר או מתנכר, עוינות, סלידה.
"כאשר פגשתי ברחוב את אשתי לשעבר, שמרתי על ריחוק ".
לשון חז"ל הימצאות במקום רחוק.
- ”אִם אֲמַרְתֶּם בְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי עַצְמוֹ, שֶׁכֵּן הוּא נִפְדֶּה בַטָּהוֹר בְּרִחוּק מָקוֹם, תֹּאמְרוּ בַלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נִפְדֶּה בַטָּהוֹר בְּרִחוּק מָקוֹם.“ (משנה, מסכת מעשר שני – פרק ג, משנה ה)
"כן, הם אומרים שאין אנו אומה, משום שיהודי פלוני חי בריחוק-מקום גדול מדי מיהודי אלמוני. כאילו אח ואחות חדלים להיות אח ואחות, משום שהאחד חי בניו-יורק והאחר בברלין: האם יכול מישהו לפרוש, לצאת מתוך עמו?" -(בנימין זאב הרצל, ויקיציטוט)

"לפי זאת, נקברה רחל בריחוק גדול מהעיר אפרת, היא בית לחם" (עידו פכטר, "היכן קבורה רחל", אתר "כיפה")