מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
ניכור
|
| הגייה* |
nikur
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
נ־כ־ר
|
| דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
| נטיות |
|
- לשון המקרא יחס מרוחק. השתנות כאילו אינו מכיר. השתנות להיות לא מוכר.
- עברית חדשה תחושת זרות, חוסר השתייכות, ריחוק.
- "תחושת־ניכור זו בתוך חברת־השפע [...] יוצרת תופעה חריפה של נשירה מרצון משורות החברה." ("על המשמר", 14 ביוני 1968, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- מן לשון המקרא התנכר.
- מן נוכרי: להרגיש כזר, כנָכְרִי.
| השורש נכר
|
|
השורש נ־כ־ר הוא שורש מגזרת חפ"נ.
| נ־כ־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
|
|
|
|
|
| נִפְעַל
|
נִכַּר
|
נִכָּר
|
יִנָּכֵר
|
הִנָּכֵר
|
לְהִנָּכֵר
|
| הִפְעִיל
|
הִכִּיר
|
מַכִּיר
|
יַכִּיר
|
הַכֵּר
|
לְהַכִּיר
|
| הֻפְעַל
|
הֻכַּר
|
מֻכָּר
|
יֻכַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
נִכֵּר
|
מְנַכֵּר
|
יְנַכֵּר
|
נַכֵּר
|
לְנַכֵּר
|
| פֻּעַל
|
נֻכַּר
|
מְנֻכָּר
|
יְנֻכַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְנַכֵּר
|
מִתְנַכֵּר
|
יִתְנַכֵּר
|
הִתְנַכֵּר
|
לְהִתְנַכֵּר
|
| |
|
