מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | ניכור |
| הגייה* | nikur |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־כ־ר |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | |
- לשון המקרא יחס מרוחק. השתנות כאילו אינו מכיר. השתנות להיות לא מוכר.
- עברית חדשה תחושת זרות, חוסר השתייכות, ריחוק.
- "תחושת־ניכור זו בתוך חברת־השפע [...] יוצרת תופעה חריפה של נשירה מרצון משורות החברה." ("על המשמר", 14 ביוני 1968, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- מן לשון המקרא התנכר.
- מן נוכרי: להרגיש כזר, כנָכְרִי.
| השורש נכר |
|
השורש נ־כ־ר הוא שורש מגזרת חפ"נ.
| נ־כ־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
|
|
|
|
|
| נִפְעַל |
נִכַּר |
נִכָּר |
יִנָּכֵר |
הִנָּכֵר |
לְהִנָּכֵר |
| הִפְעִיל |
הִכִּיר |
מַכִּיר |
יַכִּיר |
הַכֵּר |
לְהַכִּיר |
| הֻפְעַל |
הֻכַּר |
מֻכָּר |
יֻכַּר |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
נִכֵּר |
מְנַכֵּר |
יְנַכֵּר |
נַכֵּר |
לְנַכֵּר |
| פֻּעַל |
נֻכַּר |
מְנֻכָּר |
יְנֻכַּר |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְנַכֵּר |
מִתְנַכֵּר |
יִתְנַכֵּר |
הִתְנַכֵּר |
לְהִתְנַכֵּר |
|
|