”אם הציפו סואר של קורות ארזים שיש בו משקל ג' מאות ככר על המים, אזי יכולים לטעון עליו עד כדי קרוב למאה ככר, ולהשיטו על פני המים.“ (איגרות החכמה, מאת מנדל לפין, 1789, באתר מאגרים)
”מיכאל ראש וראשון לסוארים בנמל. ראש וראשון גם במדות גופו, כוחותיו ומומחיותו במקצועו שעבד בו מנעוריו בסאלוניקי.“ ("דבר", 24 בפברואר 1938, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
בציווי על חג המצות נאמר: ”וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ“ (שמות יג, פסוק ז). שאור הוא חתיכה של בצק חמוץ המתפיחה את העיסה לפני האפייה והופכת אותה לחמץ. לכן בהשאלה שְׂאוֹר הוא יסוד ושורש, מקור היווצרות הדבר. צורתו המקורית של הביטוי 'חזר לסורו' הייתה כנראה 'חזר לשְׂאוֹרוֹ', כלומר 'חזר למקורו, למצבו הראשוני'. ואומנם בתלמוד הירושלמי מצוי הכתיב ”חזר לסיאורו“ (ירושלמי, מסכת עבודה זרה – דף ב, עמוד ב), ובמקצת כתבי היד של מכילתא דרבי ישמעאל מוצאים: לפי שסיאורו רע נזיקין / פרשה יח.