מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
נוזל
|
הגייה* |
nozel
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
נ־ז־ל, גזרת חפ"נ
|
דרך תצורה |
משקל קוֹטֵל
|
נטיות |
ר׳ נוֹזְלִים; נוֹזֵל־, ר׳ נוֹזְלֵי־
|
- אחד מארבעת מצבי הצבירה של החומר, בו החלקיקים צמודים זה לזה, אך יש להם כושר תנועה. במצב צבירה זה לחומר יש נפח קבוע, אך לא צורה קבועה.
- ”וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ־נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת, בְּלֶב־יָם.“ (שמות טו, פסוק ח)
- ”הֲיַעֲזֹב מִצּוּר שָׂדַי שֶׁלֶג לְבָנוֹן; אִם־יִנָּתְשׁוּ מַיִם זָרִים קָרִים נוֹזְלִים?“ (ירמיהו יח, פסוק יד)
- ”וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע; וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם.“ (תהלים עח, פסוק טז)
- ”מַעְיַן גַּנִּים, בְּאֵר מַיִם חַיִּים; וְנֹזְלִים, מִן־לְבָנוֹן.“ (שיר השירים ד, פסוק טו)
- בטמפרטורת החדר מצב הצבירה של המים הוא נוזל.
- בינוני מן הפועל נזל
- המילה מופיעה במקרא ע"פ רוב בתקבולת למים, כנראה בפסוקים לעיל.
- तरल (תעתיק: taral)
- ρευστό (תעתיק: refstó)
- יפנית: 液体 (תעתיק: ekitai)
- 流体 (תעתיק: ryūtai)
- مائع (תעתיק: מָאאִע)
- آبگونه (תעתיק: אבכונה)
- 유체 (תעתיק: yuche)
ערך בוויקיפדיה: נוזל |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נוזל |
השורש נזל
|
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
הגרת נוזלים
|
גזרה |
גזרת חפ"נ
|
הופיע לראשונה בלשון |
המקרא
|
השורש נ־ז־ל הוא שורש מגזרת חפ"נ.
נ־ז־ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
נָזַל
|
נוֹזֵל
|
יִזַּל
|
זַּל
|
לִנְזֹל
|
נִפְעַל
|
נִזַּל
|
נִזָּל
|
יִנָּזֵל
|
הִנָּזֵל
|
לְהִנָּזֵל
|
הִפְעִיל
|
הִזִּיל
|
מַזִּיל
|
יַזִּיל
|
הַזֵּל
|
לְהַזִּיל
|
הֻפְעַל
|
הֻזַּל
|
מֻזָּל
|
יֻזַּל
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
נִזֵּל
|
מְנַזֵּל
|
יְנַזֵּל
|
נַזֵּל
|
לְנַזֵּל
|
פֻּעַל
|
נֻזַּל
|
מְנֻזָּל
|
יְנֻזַּל
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְנַזֵּל
|
מִתְנַזֵּל
|
יִתְנַזֵּל
|
הִתְנַזֵּל
|
לְהִתְנַזֵּל
|
| |
|