אמן

אָמַן

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	א-מ-ן א
בניין	פָּעַל

1. טיפל וסיפק את האמצעים לחיים, לקיום ולהתפתחות.

   • וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם. (אסתר ב ז)

תרגום

• אנגלית: nurse‏‏‏‏

ראו גם

• אומנת
• האמין
• נאמן

אִמֵּן

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	א-מ-ן א
בניין	פִּעֵל

1. עברית חדשה הכשיר ותירגל והביא להיות בעל יכולת.
2. לשון חז"ל הסמיך, נתן אישורו.

   • לא הוא שתורם אלא אביו הוא שאימן על ידו. (תלמוד ירושלמי, מסכת תרומה, פרק א, הלכה א)

מקור

• לשון חז"ל משורש מקראי.

תרגום

• אנגלית: train‏‏‏‏‏ (1); approve‏‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• אֲמָנָה
• אִמוּן
• נאמן

אֻמַּן

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	א-מ-ן א
בניין	פֻּעַל

1. הוכשר עבר לימודים ותרגולת כדי להיות בעל יכולת.
2. הוסמך.

תרגום

• אנגלית: was trained‏‏‏‏‏ (1); was approved‏‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• אֲמָנָה
• אִמוּן
• נאמן

אָמֵן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אמן
הגייה*	amen
חלק דיבר	תאר
מין	זכר
שורש	א-מ-ן א
דרך תצורה
נטיות

1. נכון, אמת, מוסכם ומקובל, תאר המבטא אישור, קיום והסכמה.

   • וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן.. (במדבר ה כב)

מילים נרדפות

• אמת ויציב

תרגום

אנגלית: confirmed‏, amen‏‏‏‏ ערבית: آمين‏‏‏‏ (הגייה: אָמִין) פולנית: amen‏‏‏‏

פינית: aamen‏‏‏‏ צרפתית: amen‏‏‏‏ רוסית: аминь‏‏‏‏

ראו גם

• אמ"ן
• ברכה
• אמונה
• האמין
• אֹמְנָה
• אֲמָנָה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אמן (דת)

אָמָּן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אומן
הגייה*	oman
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א-מ-ן ב
דרך תצורה
נטיות	ר׳ אֲמָּנִים; נ׳ אֲמָּנִית

1. מומחה במקצועו או בעִסוקו.

   • "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן" (שיר השירים ז, ב)
   • הדרגה השניה בגובהה המוענקת לשחקן שחמט מקצועי היא אמן.

2. מי שעִסוקו באחת האמנויות: אמנויות פלסטיות, שירה, מחול, מוזיקה, וכולי.

צירופים

• רב אמן

נגזרות

• אמנות

תרגום

• אנגלית: craftsman‏, artisan‏‏‏‏‏ (1); artist‏‏‏‏‏ (2)
• צרפתית: artiste‏‏‏‏ (2)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אמן

אֻמָּן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אומן
הגייה*	uman
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א-מ-ן ב
דרך תצורה
נטיות	ר׳ אֻמָּנִים; נ׳ אֻמָּנִית

1. מומחה במקצועו.

   • מלך בשר ודם בונה פלטין אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אֻמָּן. (בראשית רבה, בראשית, פרשה א, סימן א)
   • ... ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאים. (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קלג, עמוד ב)

2. אדם העוסק במלאכה.

   • האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך (משנה, ברכות, פרק ב, משנה ג)
   • "לך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית" (מסכתות קטנות, מסכת אבות דרבי נתן, פרק מא)

3. נדיר מי שעִסוקו הקזת דם.

מקור

• שפת התלמוד והמדרשים, כמו המילה המקראית אָמָּן לעיל.

נגזרות

• אומנות

תרגום

• אנגלית: craftsman‏‏‏‏‏ (1, 2)
• גרמנית: Handwerker‏‏‏‏
• צרפתית: artisan‏‏‏‏

מילים נרדפות

• בעל מלאכה

ראו גם

• קרני אמן (3)