”מי שזכה בדישון מזבח הפנימי והמנורה היו מקדימין וארבעה כלים בידם הטני והכוז..ושתי מפתחות אחד יורד לאמת השחי ואחד פותח כיון“ (משנה, מסכת תמיד – פרק ג, משנה ו)
”דבר זה שאל בייתוס בן זונין לחכמים: מפני מה אמרו אין עושין סריקין המצויירין בפסח? אמרו לו: מפני שהאשה שוהה עליה, ומחמצתה. אמר להם: אפשר יעשנה בדפוס, ויקבענה כיון“ (בבלי, מסכת פסחים – דף לז, עמוד א)
במקור משמעות המילה היא לאחר ש־ או מייד כש־ נראה כו סיבה ותוצאה אך לא בהכרח. לא ברור מתי הפכה המילה להיות מילה נרדפת לסיבת דבר.
דוגמאות רבות מצויות בחז"ל ישנן מסוג שנוטה להתפרש כמו סיבה ויש שקל להבחין במשמעות המקורית:
סוג א: ”וכל האילן כיון שבא לעונת המעשרות מותר לקוצצו“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ד, משנה י) ”כיון שחשכה אומר להם בא השמש אומרים הין בא השמש אומרים הין“ (משנה, מסכת מנחות – פרק י, משנה ג)
סוג ב: ”והלך עמהן עד שהגיעו לסולמה של צור כיון שהגיעו לסולמה של צור ירד מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו נדרו“ (תוספתא, מסכת פסחים – פרק ב, הלכה טז) ”הרי הוא אומר כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען- כיון שאתם עוברים את הירדן הרי אתם בארץ כנען“ (תוספתא, מסכת בבא קמא – פרק ח, הלכה יט)