מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הִתְמַהְמֵהַּ[עריכה]
- לשון המקרא שהה במקום מסוים יותר מכפי הצורך; לא יצא בזמן.
- ”וַיִּתְמַהְמָהּ –וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד־אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו, בְּחֶמְלַת יהוה עָלָיו; וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ, מִחוּץ לָעִיר.“ (בראשית יט, פסוק טז)
- ”וַיֹּאפוּ אֶת־הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ; כִּי־גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַם־צֵדָה לֹא־עָשׂוּ לָהֶם.“ (שמות יב, פסוק לט)
- ”רְאוּ אָנֹכִי מִתְמַהְמֵהַּ בְּעַרְבוֹת הַמִּדְבָּר; עַד בּוֹא דָבָר מֵעִמָּכֶם לְהַגִּיד לִי.“ (שמואל ב׳ טו, פסוק כח)
- ”כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד, וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב; אִם־יִתְמַהְמָהּ, חַכֵּה־לוֹ – כִּי־בֹא יָבֹא, לֹא יְאַחֵר“ (חבקוק ב, פסוק ג)
- ”חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי; לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ.“ (תהלים קיט, פסוק ס)
- ”יוֹדְעֵי מַכְאוֹבִּי, / אַל תִּתְמַהְמֶהוּ / מֵהָבִיא/ צָרְיִי מִגִּלְעָד ‑ / הוּא אֵלִיָּהוּ / הַנָּבִיא!“ (יוֹדְעֵי מַכְאוֹבִּי, מאת יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
- מן המקורות.השוו ערבית אִנתַּהַה اِنْتَهَى בהוראת - נמנע ,הפסיק-עשייתו ,חדל.
מילים נרדפות[עריכה]