דיו

דְּיוֹ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דיו
הגייה^*	dyo
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר ונקבה
שורש	ד־ו־י/ה
דרך תצורה	משקל קְטוֹל
נטיות	ר׳ דְּיוֹאוֹת; דְּיוֹ־; כ׳ דְּיוֹאִי, דְּיוֹאֲךָ

נוזל המשמש לכתיבה בעט.
- ”וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי כֹּתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ.“ (ירמיהו לו, פסוק יח)
- ”אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה אוֹמֵר, הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ; וְהַלּוֹמֵד זָקֵן לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה כ)
- השארתי את העט פתוח והדיו שלו התייבש.
נוזל כהה המרוסס על ידי דיונונים ותמנונים על מנת להתגונן מפני טורפים.
נוזל שבו משתמשות מדפסות הזרקת דיו להדפסת טקסט או תמונות.

המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל; והיא משותפת לכמה לשונות שמיות: ܕܝܘܬܐ (דְּיוּתָא או דְּיֹותָא) – ארמית, ࡃࡉࡕࡀ – מנדעית, دَوَاة (דַוָאה) – ערבית. בעניין זה ראו גם דיותה. חוקרים אחדים גרסו כי שורש המילה הוא ד־ו־ה, במשמעות זרימה איטית. השוו אל הפועל: דוה (2).

ערך בוויקיפדיה: דְּיוֹ

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דְּיוֹ

האקדמיה ללשון העברית ממליצה להתייחס למילה "דיו" בלשון נקבה - ראה "דיו – זכר או נקבה?" באתר האקדמיה.

קריאה אשר מדרבנת סוס מאומן להתחיל בתנועה, או לנוע מהר יותר.
- ”וַאֲנִי יוֹשֵׁב לְמַעְלָה / לִשְׂמֹאלִי מוֹשְׁכוֹת, / "הֵי, דִּיּוֹ, דִיּוֹ!" / כָּךְ אֶקְרָא לָהּ / וּבְיָדִי הַשּׁוֹט.“ (עֲגָלָה עִם סוּסָה, מאת אבשלום כהן בזֶמֶרֶשֶׁת)
- הרכב קרא "דיו!" והסוס זינק ממקומו.

ייתכן שמקור המילה במילה הרוסית בהגיית דֶיְיז даёшь הנאמרת כהכרזה בהוראות: שיהיה!, אנחנו רוצים! .

לשון חז"ל שְׁנַיִם כפל דבר.
- ”דיו פרצוף פנים היה לאדם האשון“ (בבלי, מסכת עירובין – דף יח, עמוד א)
- ”דיופרה- אילן העושה דיו פירות בשנה“ (בבלי, מסכת עירובין – [[s:עירובין יח.א {{{4}}}|דף יח.א, עמוד {{{4}}}]])

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.