מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא מִהֵר לחטף כדרכו של העיט, התנפל.
- ”וְלָמָּה לֹא-שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה וַתַּעַט אֶל-הַשָּׁלָל וַתַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה.“ (שמואל א׳ טו, פסוק יט)
- יַעֲלֶה הָעַיִט מֵהָרִים / וְיָעוּט עַל הַפְּגָרִים. (שְׁאוֹן הַתּוֹתָחִים נָדַם, מיכאיל איסקובסקי, תרגום: נתן יונתן)
- מלשון עיט, כדעת רש"י. ברוב המופעים במקרא פורש הפועל משורש ע־ט־י/ה.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
עט
|
הגייה* |
et
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
|
דרך תצורה |
משקל קֵטֶל
|
נטיות |
ר׳ עֵטִים
|
מגוון עטים
- לשון המקרא כלי כתיבה מָאֳרך על בסיס דיו.
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מידע נוסף[עריכה]
- טעות רווחת היא להתייחס לשם העצם הזכרי "עט" כנקבה.
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: עט |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עטים |
הערות שוליים[עריכה]