דחף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: דְּחָף.

דָּחַף[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא דחף
שורש וגזרה ד־ח־ף
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הרחיק בכח (בעיקר ביד או במרפק).
    • ”מַעֲשֶׂה בִּשְׁנַיִם כֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ שָׁוִים, רָצִים וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ. דָּחַף אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, נָטַל סַכִּין וְתָקַע לוֹ בְלִבּוֹ.“ (תוספתא, מסכת יומאפרק א, הלכה יב)

גיזרון[עריכה]

  • שורש המילה מצוי במקרא . ערבית: בהגיית דַפַעַ دَفَعَ, בהוראת הפעלים: לדחוף, לשלם.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: דחף

דַּחַף[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דחף
הגייה* dakhaf
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־ח־ף
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ דְּחָפִים, דַּחַף־
  1. עברית חדשה רצון פתאומי לעשות משהו מבלי לחשוב על התוצאות.

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: דחף (פסיכולוגיה)