בן חרין
(הופנה מהדף בן חורין)
בֶּן חֹרִין
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בן חורין |
| הגייה* | ben khorin |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | נ׳ בַּת־חֹרִין, ר׳ בְּנֵי־חֹרִין, נ"ר בְּנוֹת־חֹרִין |
- לשון חז"ל מי שהוא אדון לעצמו, ואינו ברשותו של אחר.
- ”הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ, יָצָא בֶן חוֹרִין; שִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא, לֹא יָצָא בֶן חוֹרִין.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ג, משנה ח)
- ”עֶבֶד שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין לֹא יֹאכַל מִשֶּׁל שְׁנֵיהֶן; מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶן חוֹרִין, לֹא יֹאכַל מִשֶּׁל רַבּוֹ.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק י, משנה א)
- ”גּוּפוֹ שֶׁל גֵּט שִׁחְרוּר, הֲרֵי אַתְּ בַּת חוֹרִין, הֲרֵי אַתְּ לְעַצְמֵךְ.“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ט, משנה ג)
- ”אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אֲפִילוּ עֲנִיִּים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, רוֹאִין אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם בְּנֵי חוֹרִין שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם, שֶׁהֵם בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ח, משנה ו)
- ”בְּשׁוֹר הַמּוּעָד שֶׁהֵמִית אֶת הָעֶבֶד לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר כֵּיצַד, אֶחָד שֶׁהֵמִית אֶת הַנָּאֶה שֶׁבָּעֲבָדִים וְאֶת הָכָּעוּר שֶׁבָּעֲבָדִים, נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים סָלַע, הֵמִית בֶּן חוֹרִין, נוֹתֵן אֶת שָׁוְיוֹ. חָבַל בָּזֶה וּבָזֶה, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.“ (משנה, מסכת ערכין – פרק ג, משנה ג)
גיזרון
[עריכה]- מארמית: בר חורין. יש המקשרים את השורש חר"ר למילה המקראית "חֹר" בהוראת: 'אציל, נכבד' (במקרא רק ברבים: חֹרִים). השורש בהוראה זו קיים בשפות שמיות נוספות, כגון: ערבית: حُرّ (חֻרּ) – חופשי, ארמית: חורין, סורית: ܚܐܪ (חאר), תיגרינית: ሓራዊ (חרו) – חופשי, בר, ציבורי.
- השורש משותף גם לתיבות: חירות, שחרר.
מידע נוסף
[עריכה]- בצורה 'בן חורים', מופיע במקרא ”אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים“ (קהלת י, פסוק יז), אך המשמע שם שונה: המלך 'בן חורים' הוא לא מלך חופשי, אין משמע של חירות (ההקשר לא קשור למלך משועבד לעם אחר או כיבוש כלשהו), הכוונה היא "אושר לארץ שהמלך שלה הוא אצילי", במובן של אדם מכובד ואציל נפש. במקרא חורים (רבים של חֹר) מתייחס לאצילים או חשובים של עיר או אזור, כמו ”וַתִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל הַזְקֵנִים וְאֶל הַחֹרִים אֲשֶׁר בְּעִירוֹ“ (מלכים א׳ כא, פסוק ח).
- המשמע 'חירות' של השורש מושפע מהביטוי 'בר חורין' בארמית,[1] שמופיע כתרגום של חופשי בתרגומי המקרא[2]: ”וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם“ (שמות כא, פסוק ב) = ”וּבִשְׁבִיעֵיתָא יִפּוֹק לְבַר חוֹרִין מַגָּן“ (אונקלוס על שמות כא – פסוק ב).
מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: freeman