אסור
דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.
ייתכנו לכך סיבות אחדות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לויקימילון, או שהערך נראה מועתק אך לא ידוע מהיכן. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.
אִסּוּר
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | איסור |
| הגייה* | isur |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ס־ר |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר׳ איסורים, ס"ר איסורי־ |
- ציווי שלא לעשות דבר מה; שלילת דבר, עניין שאינו מורשה ועשוי להיות כרוך בסנקציה.
- ”עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, אֲסוּרִים, וְאִסּוּרָן אִסּוּר עוֹלָם, אֲבָל נְקֵבוֹתֵיהֶם מֻתָּרוֹת מִיָּד.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק ח, משנה ג)
- ”אֵלּו דְבָרִים שֶׁל גוֹיִם אֲסוּרִין וְאֵין אִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה, חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ גּוֹי וְאֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ, וְהַפַּת, וְהַשֶּׁמֶן שֶׁלָּהֶן.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ב, משנה ו)
גיזרון
[עריכה]- מקור המילה העברית הנו ב גמרא, שם מופיע המושג 'איסור' בהקשר של ציווי לא תעשה. לדוגמא: דִּבְרֵי תּוֹרָה יֵשׁ בָּהֶן אִסּוּר וְיֵשׁ בָּהֶן הֶתֵּר (ירושלמי ברכות א ד).
- מאוחר יותר מופיעה המילה בספרי ההלכה, המבוססים על המקרא, המשנה, הגמרא, וספרי הקדמונים, במשמעות זהה. לדוגמא: אין איסור חל על איסור שזהו כלל בהלכה, וכן איסור והיתר שהוא מושג כולל של הלכות העוסקות בדברים אסורים ומותרים באכילה כגון: איסור אכילת בשר וחלב, וכן איסור אכילת חמץ בפסח.
- כיום, השימוש במילה איסור מצוי בעיקר בהקשר של חוק ומשפט לדוגמא: איסור השימוש במילה נאצי, איסור שימוש בטלפון סלולרי בשעת נהיגה, חוק איסור לשון הרע, או: צו איסור פרסום, צו איסור הלבנת הון וכד'.
מידע נוסף
[עריכה]משורש אס"ר בפסוק או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו (במדבר ל, ג)
צירופים
[עריכה]- צו איסור, איסור דאורייתא, איסור דרבנן
מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: prohibition, forbiddance, disallowance
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: איסור והיתר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אסור |