מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תַּרְתָּן[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
|
הגייה* |
tartan
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
ר׳ תַּרְתָּנִים, תַּרְתָּנֵי־
|
- לשון המקרא [לא בשימוש] מי שעומד בראש הכוחות המזוינים; האדם הבכיר ביותר בצבא.
- ”וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ־אַשּׁוּר אֶת־תַּרְתָּן וְאֶת־רַב־סָרִיס וְאֶת־רַב־שָׁקֵה מִן־לָכִישׁ אֶל־הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל כָּבֵד יְרוּשָׁלִָם...“ (מלכים ב׳ יח, פסוק יז)
- ”בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן אַשְׁדּוֹדָה בִּשְׁלֹח אֹתוֹ סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד וַיִּלְכְּדָהּ.“ (ישעיהו כ, פסוק א)
- מאכדית: turtānu, קיים דמיון למילה הארמית: תַּרְתֵּין – שתים, במשמעות משנה.
- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: תרתן |