מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | |
| הגייה* | tartan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ תַּרְתָּנִים, תַּרְתָּנֵי־ |
- לשון המקרא [לא בשימוש] מי שעומד בראש הכוחות המזוינים; האדם הבכיר ביותר בצבא.
- ”וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ־אַשּׁוּר אֶת־תַּרְתָּן וְאֶת־רַב־סָרִיס וְאֶת־רַב־שָׁקֵה מִן־לָכִישׁ אֶל־הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל כָּבֵד יְרוּשָׁלִָם...“ (מלכים ב׳ יח, פסוק יז)
- ”בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן אַשְׁדּוֹדָה בִּשְׁלֹח אֹתוֹ סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד וַיִּלְכְּדָהּ.“ (ישעיהו כ, פסוק א)
- מאכדית: turtānu, קיים דמיון למילה הארמית: תַּרְתֵּין – שתים, במשמעות משנה.
- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל.
 ערך בוויקיפדיה: תרתן |
ערך בוויקיפדיה: תרתן