תנוך
מראה
תְּנוּךְ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תנוך |
| הגייה* | tnuch |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ת־נ־ך |
| דרך תצורה | משקל קְטוּל |
| נטיות | ר׳ תְּנוּכִים |
גיזרון
[עריכה]- נזכרת בלשון המקרא. זיהויה הברור תלוי בפרשנות רש"י כתב שמשמעות המילה לא נודעה לו.
פרשנים מפרשים
[עריכה]
- אונקלוס: רום אודניה- החלק הגבוה באוזן.
- תרגום יונתן (רוב מדרשי חז"ל ורש"י): תסחוס -סחוס גדר אמצעי שבאוזן. דרשו את המילה כהלחם "תוך-נוך" (לא לשון נמוך אלא גבוה בלשון עתיקה -תויו"ט נגעים פ' י"ד מ"ט).
- אבן עזרא ומלבי"ם: החלק הרך הדבק בעיגול האוזן.
- מצאנו בלשון חז"ל שקראו לחלק זה אליה ולא השתמשו במילה תנוך. ”מפני מה אוזן כולה קשה והאליה רכה? שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון - יכוף אליה לתוכה“ (בבלי, מסכת כתובות – דף ה, עמוד ב)
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: earlobe
- ערבית: شَحْمَة الأُذُن