לדלג לתוכן

תהלה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף תהילה)

תְּהִלָּה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תהילה
הגייה* tehila
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ה־ל־ל
דרך תצורה משקל תַּקְטֵלָה
נטיות ר׳ תְּהִלּוֹת ; תְּהִלַּת־
  1. פרסום, מוניטין, כבוד.
    • ”מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלּת עֹשֵׂה פֶלֶא.“ (שמות טו, פסוק יא)
    • ”וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם-קָדֹשׁ לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר.“ (דברים כו, פסוק יט)
    • ”אֲנִי יְהוָה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא-אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים.“ (ישעיהו מב, פסוק ח)
    • התהילה שהוא קיבל הייתה גדולה אחרי שהתפרסם שהציל ילד שנשכח במכונית נעולה.
  2. שבח, הלל.
    • ”אֵיךְ לֹא-עֻזְּבָה עִיר תהלה (תְּהִלָּת) קִרְיַת מְשׂוֹשִׂי.“ (ירמיהו מט, פסוק כה)
    • ”וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ יִרְאוּ רַבִּים וְיִירָאוּ וְיִבְטְחוּ בַּיהוָה.“ (תהלים מ, פסוק ד)
    • ”בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ-לוֹ בָּרֲכוּ שְׁמוֹ.“ (תהלים ק, פסוק ד)
    • ”כִּי-בִימֵי דָּוִיד וְאָסָף מִקֶּדֶם רָאשֵׁי הַמְשֹׁרְרִים וְשִׁיר-תְּהִלָּה וְהֹדוֹת לֵאלֹהִים.“ (נחמיה יב, פסוק מו)
    • ”וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן יְהוָה מְאָרְבִים עַל-בְּנֵי עַמּוֹן מוֹאָב וְהַר-שֵׂעִיר הַבָּאִים לִיהוּדָה וַיִּנָּגֵפוּ.“ (דברי הימים ב׳ כ, פסוק כב)
  3. שם פרטי לנקבה.

גזרון

[עריכה]
  • בעברית 'אחַר-מקראית' של מגילות קומראן - בצורת - 'תהלותוהי' [1].בלשון התנאים נתייחד שם זה בריבוי לציון שם הספר המקראי , וצורתו נשתנתה ל'תהלים','תילים' , " כגון : "שיר המעלות שבתילים" [2].

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   פרסום, מוניטין, כבוד
   שבח, הלל

ראו גם

[עריכה]

סמוכין

[עריכה]
השורש הלל

השורש ה־ל־ל הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
פ־ע־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל הָלַל הוֹלֵל יַהֲלוֹל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל הִלֵּל מְהַלֵּל יְהַלֵּל הַלֵּל לְהַלֵּל
פֻּעַל הֻלַּל מְהֻלָּל יְהֻלָּל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְהַלֵל מִתְהַלֵל יִתְהַלֵל הִתְהַלֵל לְהִתְהַלֵל

תָּהָלָה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* tahala
חלק דיבר
מין
שורש ה־ל־ל
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא [לא בשימוש] (יש לשכתב פירוש זה): זלזול
    • ”הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה“ (איוב ד, פסוק יח)

גיזרון

[עריכה]
  • מילה יחידאית במקרא. גיזרונה קשה.

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • רש"י: לשון הוללות
  • מצודות ענין אורה כמו בְּהִלּוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי (איוב כט)

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]
  1. מגילת הציוויים
  2. השוו - משנה מסכ' מדות ב,ה. נוסח הרמב"ם