שרשה

שַׁרְשָׁה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שרשה
הגייה^*	sharsha
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ש־ר־ש־ר
דרך תצורה
נטיות	ר׳ שְׁרָשׁוֹת; שַׁרְשַׁת־, שַׁרְשׁוֹת־

לשון המקרא שרשרת, שלשלת.
- "וְעָשִׂיתָ עַל הַחֹשֶׁן שַׁרְשֹׁת גַּבְלֻת מַעֲשֵׂה עֲבֹת זָהָב טָהוֹר." (שמות כח כב)
- ”זנח אדוני הוד מושבו ויכבה שביבו. ופירק שרשות נישבו ויבול שבו.“ (יוצרות לשבתות השנה, שמות, מאת רב סעדיה גאון, פטירת המחבר 942, באתר מאגרים)
עברית חדשה (ימאות) קטע שרשרת העוגן שבין שני סגירים, וגם האורך התקני של קטע שרשרת (12.5 פאדום).

2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שרשראות עוגן