שחוט

שָׁחוּט א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שחוט
הגייה*	shachut
חלק דיבר	פעול תואר
מין	זכר
שורש	ש־ח־ט
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ שְׁחוּטָה

תמונה עלולה להיות קשה לצפיה

{{{גודל}}}px

{{{גודל}}}px

{{{הסבר}}}

 

1. בעל חיים שמת כתוצאה מחיתוך צווארו. בדר"כ בשחיטה כשרה

   • ”בדם הצפור השחטה“ (ויקרא יד, פסוק ו)
   • ”מעשר בהמה אין מוכרין אותו תמים חי ולא בעל מום חי ושחוט ואין מקדשין בו האשה“ (משנה, מסכת מעשר שני – פרק א, משנה ב)
   • ”אין פודים לא בעגל ולא בחיה ולא בשחוטה ולא בטריפה ולא בכלאים“ (משנה, מסכת בכורות – פרק א, משנה ה)
   • ”כל העיר מוכרין בשר שחוטה ואחד מוכר בשר נבילה“ (תוספתא, מסכת דמאי – פרק ד, הלכה ט)
   • תבנית:צט/ תוספתא

גיזרון

• מן שחט המילה מופיעה פעמיים במקרא.

מילים נרדפות

• זבוח

ניגודים

• חי
• נבלה

שָׁחוּט ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שחוט
הגייה*	shachut
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ש־ח־ט
דרך תצורה	?
נטיות	נ׳ שְׁחוּטָה ?

1. לשון המקרא ארוך. או ניתן להארכה.

   • ”וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה זָהָב שָׁחוּט “ (מלכים א׳ י, פסוקים טז–יז)
   • ”חֵץ שוחט [שָׁחוּט] לְשׁוֹנָם מִרְמָה דִבֵּר בְּפִיו שָׁלוֹם אֶת רֵעֵהוּ יְדַבֵּר וּבְקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ“ (ירמיהו ט, פסוק ז)

גיזרון

• אולי מן חוט. בירמיהו ט הכתיב הוא שוחט ויש מפרשים שהוא קוטל חיים. הקרי -שחוט מתפרש כארוך במובן מטאפורי שפגיעתו ארוכה.
• זהב שחוט לפי הפרשנות היא רכותו של הזהב שנוח לרקוע אותו וליצור ממנו חוטים.

צירופים

• זהב שחוט
• חץ שחוט

ראו גם

• שַׁחֲטָה (הושע ה)