רביכה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רְבִיכָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | רביכה |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ר־ב־ב ג |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- עיסה המורכבת מן שמן, מים, וקמח.
- ”עַֽל־מַחֲבַ֗ת בַּשֶּׁ֛מֶן תֵּעָשֶׂ֖ה מֻרְבֶּ֣כֶת תְּבִיאֶ֑נָּה תֻּפִינֵי֙ מִנְחַ֣ת פִּתִּ֔ים תַּקְרִ֥יב רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה“ (ויקרא ו, פסוק יד)
- ”וּלְלֶחֶם הַמַּעֲרֶכֶת וּלְסֹלֶת לְמִנְחָה, וְלִרְקִיקֵי הַמַּצּוֹת, וְלַמַּחֲבַת, וְלַמֻּרְבָּכֶת; וּלְכָל-מְשׂוּרָה, וּמִדָּה“ (דברי הימים א׳ כג, פסוק כט)
- שיטה להסמכת רטבים ומרקים במטבח הצרפתי.
- (שַׁף מִישל מִשלִין, בְּמִבְטָא צָרְפָתִי כָּבֵד) - "וִי וִי מַדְמוּאָזֵל גורג'ט, לוּק גַארְדֵה (הביטי) אֶת צְרִיכָה קוֹדַם לָקַחַת קֶמַח כְּדֵי לְהָכִין זֶה רְבִיכָה אֶקְסְטְרְאוֹרְדִינֵר בִּשְׁבִיל בֶּטֶן שֶׁל מִסְיֶה !
גזרון[עריכה]
- מצוי גם במקורות חוץ-מקראים - במכתבי ערד המתוארכים ל-תקופת הברזל בארץ ישראל II מצוי אוסטרקון הנמנה על ארכיון אלישב בן אשיהו. ובו נמסר - "וּמֵעוֹד הַקֶּמַח הָרִאשׁוֹן תַּרְכֵּב חֹמֶר 1 קֶמַח לַעֲשׂוֹת לָהֶם לֶחֶם. מִיֵּן אַגָּנוֹת תִּתֵּן" , ולדברי פרופ' יוחנן אהרוני (השותף לקביעתו של דר' זאב בן-חיים) כי מדובר בשגיאה נפוצה ובכתיבה חפוזה בה חל שיבוש בהעתקת שתי האותיות האחרונות, ומסתבר שהתכוון הכותב הקדמוני אל הפועל 'רבח' המקראי היוצר את תיבת 'תרבך'. פועל שקיים גם באכדית - רבַּכֻּ rabāku בהוראת לשַלב,לערבב. לארמית - רְבִיכָא . ערבית - רוּבְּ رُبّ בהוראת מיץ פירות סמיך, או מיץ שנוזליו עברו תהליך חימום ואידוי (𐤀.𐤊).
נגזרות[עריכה]
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
|
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: רביכה |