רבוך

רָבוּךְ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רבוך
הגייה*	ravukh
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ר־ב־ך
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ רְבוּכָה

1. לשון חז"ל (משמעות משוערת) מאפה מרוכך בנוזלים, מטוגן בשמן או חלוט ברותחים.

   • ”בַמַּצָּה שְׁלֹשֶׁת מִינִים: חַלּוֹת וּרְקִיקִין וּרְבוּכָה.“ (משנה, מסכת מנחות – פרק ז, משנה א)
   • ”א"ר יהודה: להחם חמין לרבוכה.“ (בבלי, מסכת תמיד – דף כח, עמוד ב)

גיזרון

• משורש מקראי ר־ב־ך, במילה מורבכת.

צירופים

• בצק רבוך

מילים נרדפות

• מורבך

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• רביכה