עסה
מראה
(הופנה מהדף עיסה)
עִסָּה גם עִשָֹּה
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | עיסה עישֹה |
שורש וגזרה | ע־שׂ־י/ה |
בניין | פִּעֵל |
- משמש בידיו מעך ולחץ על גוף.
- ”וַתִּזְנֶינָה בְמִצְרַיִם, בִּנְעוּרֵיהֶן זָנוּ; שָׁמָּה מֹעֲכוּ שְׁדֵיהֶן, וְשָׁם עִשּׂוּ דַּדֵּי בְּתוּלֵיהֶן.“ (יחזקאל כג, פסוק ג)
- ”וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים, כִּי־יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם; בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה, אָמַר יהוה צְבָאוֹת.“ (מלאכי ג, פסוק כא)
- נהג לעסות את הגב עם שמן זית להקלה מכאבי השרירים התפוסים.
נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: massage
ראו גם
[עריכה]עִסָּה
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עיסה |
הגייה* | isa |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ע־ס־ס |
דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
נטיות | עִסַּת־, ר׳ עִסּוֹת |
- תערובת קמח ומים או נוזלים אחרים.
- ”עִסָּה שֶׁתְּחִלָתָה סֻפְגָּנִין וְסוֹפָהּ סֻפְגָּנִין, פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה; תְּחִלָּתָהּ עִסָּה וְסוֹפָהּ סֻפְגָּנִיּן, תְּחִלָּתָהּ סֻפְגָּנִיּן וְסוֹפָהּ עִסָּה, חַיֶּבֶת בַּחַלָּה.“ (משנה, מסכת חלה – פרק א, משנה ה)
- ”הָאִשָּׁה שֶׁשָּׁאֲלָה מֵחֲבֶרְתָּהּ תַּבְלִין וּמַיִם וּמֶלַח לְעִסָּתָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ כְרַגְלֵי שְׁתֵּיהֶן.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ה, משנה ד)
- לשון חז"ל בהשאלה: מה שמהותו לא ברורה
- כל הארצות עיסה לאר"י, וארץ ישראל עיסה לבבל
- אלמנת עיסה
גיזרון
[עריכה]- יתכן שמן הפועל דלעיל.