קנמון

קִנָּמוֹן

עץ ירוק עד ממשפחת העריים.
- עץ הקינמון נפוץ במדינות רבות, ביניהן: סרי לנקה, אינדונזיה, הרי האנדים, ברזיל ומצרים.
לשון המקרא תבלין העשוי מקליפתו של אחד ממיניו של עץ בעל שם זהה (ראו 1).
- ”וְאַתָּה קַח-לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר-דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן-בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה-בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם.“ (שמות ל, פסוק כג)
- ”נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן.“ (משלי ז, פסוק יז)
- ”נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים.“ (שיר השירים ד, פסוק יד)
- הכנתי סחלב חם ופיזרתי מעליו מעט קינמון.

ביוונית, בהשאלה מפיניקית^[1]: kinnámōmon) κιννάμωμον) וגם kinnamon) κίνναμον), בלטינית: cinnamon, cinnamōmum, כפי הנראה במשמעות "אמומון סיני" (Chinese amomum);^[^{דרוש מקור}^] "אמומון" ביוונית (ámōmon) ἄμωμον)) קרוב אל ܚܡܵܡܵܐ ‎ (ḥəmāmā)בארמית־סורית ול־ حَمَامَا (‎ḥamāmā) בערבית, מין של צמחי תבלין ומרפא.^[^{דרוש מקור}^] השוו: دارچین בפרסית (dârčin, מילולית "עץ סיני").

ערך בוויקיפדיה: קינמון

טקסונומיה בוויקימינים: Cinnamomum

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קנמון