קנמון

קִנָּמוֹן

עץ ירוק עד ממשפחת העריים.
- עץ הקינמון נפוץ במדינות רבות, ביניהן: סרי לנקה, אינדונזיה, הרי האנדים, ברזיל ומצרים.
לשון המקרא תבלין העשוי מקליפתו של אחד ממיניו של עץ בעל שם זהה (ראו 1).
- ”וְאַתָּה, קַח־לְךָ בְּשָׂמִים; רֹאשׁ מָר־דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְקִנְּמָן־בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, וּקְנֵה־בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם.“ (שמות ל, פסוק כג)
- ”נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן.“ (משלי ז, פסוק יז)
- ”נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם כָּל־עֲצֵי לְבוֹנָה; מֹר וַאֲהָלוֹת, עִם כָּל־רָאשֵׁי בְשָׂמִים.“ (שיר השירים ד, פסוק יד)
- הכנתי סחלב חם ופיזרתי מעליו מעט קינמון.

ביוונית, בהשאלה מפיניקית^[1]: kinnámōmon) κιννάμωμον) וגם kinnamon) κίνναμον), בלטינית: cinnamon, cinnamōmum, כפי הנראה במשמעות "אמומון סיני" (Chinese amomum);^[^{דרוש מקור]} "אמומון" ביוונית (ámōmon) ἄμωμον)) קרוב אל ܚܡܵܡܵܐ ‎ (ḥəmāmā)בארמית־סורית ול־ حَمَامَا (‎ḥamāmā) בערבית, מין של צמחי תבלין ומרפא.^[^{דרוש מקור]} השוו: دارچین בפרסית (dârčin, מילולית "עץ סיני").

ערך בוויקיפדיה: קינמון

טקסונומיה בוויקימינים: Cinnamomum

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קנמון