”כשסיימנו את הארוחה - הגיעה סירת קנו צרה ביותר ועמה שטנו לחוף, לא לפני שכמעט התהפכנו למים.“ ("מעריב", 11 באוגוסט 1989, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
"[...] ירדו במורד נהרות, שטו בסירות פראו לאורך רדדי חופים, עברו בים מאי לאי בקָנוֹאוֹת קטנות, עמדו בסבל ובתלאות [...]." (ג'וזף קונרד, לורד ג'ים. מאנגלית: אמציה פורת, 2005)
”התקופה המומלצת לבקר היא בזמן הגאות, כאשר חלק מאזורי הג'ונגל מתמלאים במים. זה הזמן לשוט בספינות קאנו, בינות העצים והשיחים.“ ("מעריב", 18 ביולי 1988, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
מ"קָנוֹאָה" או "קָנוּאָה", סירת כורת או סותית בלשון האינדיאנים באיי הודו המערבית. השם נקלט בספרדית בתקופת התגליות וממנה עבר לאנגלית ולשאר לשונות אירופה; המילה "קאנו" מציינת כלי שיט בעלי מבנה דומה גם במקומות אחרים בעולם.[1]