קלח

אין לבלבל ערך זה עם הערך כלח.

קָלַח[עריכה]

זרם; גם בהשאלה.
- "איך נשפכים פלגי שכר כאן / ונהרות משקה קולחים / אבטיחים כְּהֹר הָהָר כאן / על יד גבעות התפוחים." (שיר השוק, מאת נעמי שמר)
- "ובלילות, ובלילות / עולות עולות בי מנגינות / וזרם דק קולח / ותפילותיי לרוח נענות." (ואיך שלא, מאת אריאל זילבר)
- "השיחה קולחת, הובטחו לו דברים / כבר שנים שהוא לא מייצג בוחרים." (פרצופה של המדינה, מאת יאיר ניצני)

לשון חז"ל הזרים, זרם.
- ”פרצופות המקלחין מים לכרכין לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק לעבודה זרה“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף יב, עמוד א)
- ”איזהו דם הקזה שהנשמה תלויה בו? רבי יוחנן אמר: כל זמן שמקלח“ (בבלי, מסכת כריתות – דף כב, עמוד א)
שטף בזרם מים, רחץ במקלחת.
- ”הָיוּ מְקַלְּחִין בְּתוֹךְ הַמַּיִם, אִם יָדוּעַ שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם כְּשֵׁרִים, עַד שֶׁלֹּא יָרַד לְתוֹכוֹ שְׁלֹשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין, כָּשֵׁר.“ (משנה, מסכת מקואות – פרק ד, משנה ד)
- בכל ערב היא מקלחת את הילדים.

לשון חז"ל חלק מעובה של הצמח המשמש למאכל.
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם שִׁיֵּר קֶלַח אֶחָד, סוֹמֵךְ לוֹ מִשּׁוּם פֵּאָה וְאִם לָאו, אֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא מִשּׁוּם הֶפְקֵר.“ (משנה, מסכת פאה – פרק א, משנה ג)
- ”זֶבֶל וְחֹל הַדַּק, כְּדֵי לְזַבֵּל קֶלַח שֶׁל כְּרוּב, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ח, משנה ה)
- ”וְיוֹצְאִין בַּקֶּלַח שֶׁלָּהֶן, וּבַדְּמַאי, וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ, וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ו, משנה ד)
- ”מִצְוַת אֵזוֹב, שְׁלֹשָׁה קְלָחִים וּבָהֶם שְׁלֹשָׁה גִבְעוֹלִין.“ (משנה, מסכת פרה – פרק יא, משנה ט)
- ”וּשְׁאָר כָּל הָאֳכָלִים, אֵת שֶׁדַּרְכּוֹ לֵאָחֵז בֶּעָלֶה, אוֹחֵז אוֹתוֹ בֶּעָלֶה; וּבַקֶּלַח, אוֹחֲזִין אוֹתוֹ בַּקֶּלַח.“ (משנה, מסכת טבול יום – פרק ג, משנה א)