נבע

נָבַע

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	נ־ב־ע
בניין	פָּעַל (קַל)

1. (יש לשכתב פירוש זה): נוזל שיצא ממקום נסתר מים שבקעו מן האדמה.

   • ”מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי אִישׁ נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה“ (משלי יח, פסוק ד)

2. בהשאלה:

   • נראה שמעשיו נובעים מתוך כוונה טובה ורק מחוסר הבנה גרם לנזק.

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת במקרא. השוו עם הפועל הביע שבא במשמעות כללית של יציאה מן הנסתר אל החוץ.

צירופים

• עט נובע

נגזרות

• נביעה

ראו גם

• דלף
• נבעה
• מבוע