כלח
מראה
כֶּלַח
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כלך |
הגייה* | kelakh |
חלק דיבר | |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- מקל, מחתה, אביזר המשמש בפולחן.
- "תָּבוֹא בְכֶלַח אֱלֵי קָבֶר כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ בְּעִתּוֹ" (איוב ה כו).
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעמיים בספר איוב, אך מובנה לא נהיר דיו. ראה אבד עליו כלח.
- באוגריתית קלח qlḥ מופיעה בהוראת 1) מנחה אלילית . 2) כלחת - כלי בשול פולחני, ראו במקרא ”קַּלַּחַת“ (שמואל א׳ ב, פסוק יד) . 3) כשמה הארמי של האלה אושחרֲ, "Ishara " וכסמל המייצג אותה בצורת נחש. פולחנה היה נפוץ במרחב החורי-כנעני, ומתועד גם בתרבות האבלאית עוד במאה ה-26 לפנה"ס. יתכן שפולחנה נחשב כבר למיושן בזמן כתיבת ספר איוב (משוער לתיארוך בין התקופה הפרסית - לתקופת בית שני) או אז הפכה היא למטבע לשון המציין "פולחן" - שפג תוקפו.
- בעולם העתיק היה ענף הכלח לאביזר המשמש בפולחן, עובדת פנימיותו העמידה כנגד אש אפשרה להוביל אש למקדשים וזאת באמצעות ענף מענפיו [1].
- עפ"י פתגם הבדווי , "מקל המנהיגים עשוי מכלך", מקל שבמשך דורות שימש כמכשיר הכאה פדגוגי על שם נזקו המועט ביחס למראהו המאיים.[2] [3] .
- במצרית קדומה "קלח-ת" היה מונח מקביל לטנא ,סל נצרים ששמש להבאת פולחן [4].
- בקרבם של תרבויות אגן הים התיכון המזרחי, הכלח סימל את סוף עונת הגשמים והצימוח ויתכן שמכאן נובע ההקשר לזקנה ורפיסות הבאים לידי ביטוי באמירה "אבד עלין הכלח". ”גַּם-כֹּחַ יְדֵיהֶם, לָמָּה לִּי עָלֵימוֹ, אָבַד כָּלַח“ (איוב ל, פסוק ב), כנראה ר"ל - כוחם כבר לא יועיל הרי מלכתחילה למרות כוחם "פספסתי" כלח (=את הזריעה בעונת הגשמים).
צירופים
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]- אמוץ דפני, כֶּלֶךְ מָצוּי, אוני' חיפה.
ראו גם
[עריכה]סמוכין
[עריכה]- ↑ אמוץ דפני,כֶּלֶךְ מָצוּי,אתר אוני' חיפה
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 690 : qlḥ
- ↑ איוב ,עולם התנך, דברי הימים הוצאה לאור בע"מ 1993-1996 עמוד: 16
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 690 : qlḥ