מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
קיקיון
|
הגייה* |
kikayon
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ק־ק־י/ה
|
דרך תצורה |
משקל קִטָּלוֹן
|
נטיות |
|
קיקיון, פרות וזרעים
- שיח רב שנתי ממשפחת החלבלובים שמגיע לגובה מטרים ספורים. עליו גדולים ומאוצבעים. בזרעיו יש רעל חריף (ריצין) ומפיקים מהם שמן אתרי.
- ”וַיְמַן יהוה אֱלֹהִים קִיקָיוֹן וַיַּעַל מֵעַל לְיוֹנָה לִהְיוֹת צֵל עַל רֹאשׁוֹ לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ וַיִּשְׂמַח יוֹנָה עַל הַקִּיקָיוֹן שִׂמְחָה גְדוֹלָה.“ (יונה ד, פסוק ו)
- ”מאי שמן קיק? ... ריש לקיש אמר: קיקיון דיונה“ (בבלי, מסכת שבת – דף כא, עמוד א)
- מלה מקראית. במצרית קדומה kaka, שיח. מושאל ליוונית עתיקה, κίκι, שמן קיק [1] [2].
|
|
![ויקישיתוף](//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4a/Commons-logo.svg/20px-Commons-logo.svg.png) תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קיקיון |
- ↑ "המצרים הגרים ליד הביצות משתמשים בשמן העשוי מפרי הקיקיון, שהמצרים קוראים לו קיקי [...]." (הרודוטוס, 2.94, מיוונית בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ)
- ↑ באדג', עמ' 791.