מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קיקיון, פרות וזרעים
- שיח רב שנתי ממשפחת החלבלובים שמגיע לגובה מטרים ספורים. עליו גדולים ומאוצבעים. בזרעיו יש רעל חריף (ריצין) ומפיקים מהם שמן אתרי.
- ”וַיְמַן יהוה אֱלֹהִים קִיקָיוֹן וַיַּעַל מֵעַל לְיוֹנָה לִהְיוֹת צֵל עַל רֹאשׁוֹ לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ וַיִּשְׂמַח יוֹנָה עַל הַקִּיקָיוֹן שִׂמְחָה גְדוֹלָה.“ (יונה ד, פסוק ו)
- ”מאי שמן קיק? ... ריש לקיש אמר: קיקיון דיונה“ (בבלי, מסכת שבת – דף כא, עמוד א)
- מלה מקראית. במצרית קדומה kaka, שיח. מושאל ליוונית עתיקה, κίκι, שמן קיק [1] [2].
|
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קיקיון |
- ↑ "המצרים הגרים ליד הביצות משתמשים בשמן העשוי מפרי הקיקיון, שהמצרים קוראים לו קיקי [...]." (הרודוטוס, 2.94, מיוונית בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ)
- ↑ באדג', עמ' 791.
ערך בוויקיפדיה: קיקיון
טקסונומיה בוויקימינים: Ricinus communis
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קיקיון